הצטרפו לאיגרת השבועית

"שיטת אוריין מוציאה לאור את האדם שבאמן!" (גבריאל דגן, פסיכולוג)


האיגרת השבועית

יום ה', 2011 . 12 . 29

היטלר
וגם קוואקר, בלונדי ואווה

- הוידוי האחרון
מחזה: טובה רוגל ואמיר אוריין

בימוי: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל

משחק: אמיר אוריין

יום ו', 6.1,2012, 14:00

מוצ"ש, 7.1.2012, 20:30

יום ו', 20.1.2012, 14:00

טל': 0508-497715, 03-5171818
למנויי האיגרת 40 ש"ח במקום 60 ש"ח.

-------
העלמה והמוות

מחזה: אריאל דורפמן

עיבוד: אבי גיבסון בר-אל ואמיר אוריין

בימוי: אבי גיבסון בר-אל

משתתפים: יעל נביא, אלחי לויט, זאב שמשוני

הפקה: קבוצת אורתו-דה

יום ד', 4.1.2012, 20:30

מוצ"ש, 7.1.2012, 20:30

יום ג', 10.1.2012, בשעה 20:30

יום ד', 11.1.2012, בשעה 20:30

טל': 0508-497715, 03-5171818
למנויי האיגרת 40 ש"ח במקום 60 ש"ח.

--------------

לימודי משחק ובימוי
קורסים שנתיים מרוכזים
בתיאטרון החדר
טל', 03-5171818, וגם בדוא"ל

מידע באתר החדר: כאן

--------------

ייעוץ אישי:  
טל': 03-5171818, וגם בדוא"ל

מידע נוסף כאן
--------------

יש לך קטע? שלח/י אותו אלינו לאיגרת

--------------
לתגובות

--------------
אירועים בתיאטרון החדר
--------------

סרטוני החדר ביוטיוב

--------------

לאיגרות קודמות
--------------


באיגרת זו:

•   היטלר, הוידוי האחרון - ההצגה: תגובות
•   שיטת אוריין - המעגל הפתוח: שקטי גורודצקי: מנחה
•   פרשת השבוע: 11. ויגש: בראשית מ"ד 18 - מ"ז 27
•   אבא קובנר: מיהו יהודי
•   יואב בלום: הילד ההוא
•   רינה בשן: במדבר
•   יואב איתמר: אהבתך
•   סמדר שרת: ובתי
•   שושנה ויג ובלפור חקק: השמות שמורים במערכת
•   שושנה ויג: לא מאמינה
•   אסתר ויתקון זילבר: אוסף מקרי או תערוכה
•   דנה בנטוב: אלכסונים
•   תיאודור ממליץ: 1. הזנב היפה שלנו. 2. פינוק. 3. דני של היטלר.
•   קליפ: בקיצור
•   אודישנים דרושים: אולי יש כאן משהו בשבילך
•   אירועים: לוח הודעות
•   הכתובת על הדיר: עיון קצר

Eran Shine: Flawlessly

On Dec/23/2011, I had the privilege of experiencing one of the best acting performances I have ever seen in my life. 

You didn't only act, you demonstrate your SHITA, and flawlessly brought Hitler (the human-being) to the room.

Your performance, courage and text, are inspiring, and I think that it should be translated to English and performed in the US.

Thank you.

Eran Shine

-------

24.12.2011

אלי הוז: הייתי מהופנט

המלצה חמה. תיאטרון חם. נושא חם.

אמש פגשתי את היטלר. בתיאטרון החדר. הצגה. אירוע תיאטרוני עם מטענים של הזיות ותסכול, חזון ועיוורון, מלחמה לחיים ולמוות של השחקן מול הדמות ההזויה של אפשרות אמנותית, מלחמה על חייו של האיש שמבקש למות, בא מן הזיכרון ומבקש את השכחה, מוכר רעיון אז - והיום. שם - וכאן. הוא - ואנחנו. מאבק דרמטי - ולא מלודרמטי - בין ייעודם של הדמות ושל השחקן ובין האפשרות למצות אותם כאן.

חוויתי קונצרט צלול שמהדהד בכלים רבים בתודעתנו, ומנגן מוסיקה שמוכרת לתת-המודע שלנו.

הייתי מהופנט אל פסיפס מרהיב של מרכיבים שכולם נועדו לחמוק מהזדהות עם גיבור ההצגה. כך הרווחנו שני גיבורים בהצגת יחיד. ואיזו הצגת יחיד! אמיר משחק כמו להטוטן של הפתעות, שאת משמעותן אנחנו מפנימים עם הצטברותן לכלל מסר. נוקב. זה מה שתיאטרון צריך לעשות. זה מה שעושה כאן אמיר, שחקן בורח מן הדמות. פותח בפרולוג אפולוגטי וכך מסיח את דעתו מן האיפור ההולך ומכסה את פניו, מן המקטורן שמתלבש מעצמו, כאקט של חתימה, ומכאן - מסע בערוצים המפותלים של זה-לא-אני-זה-הוא וזה-לא-הוא-זה-אנחנו.  עבודת השחקן נחשפת אצל אמיר. לבוא. לראות, לשאול.

אין כמו "היטלר" בתיאטרון החדר כדי לפתוח את הראש!

(אלי הוז – במאי-יוצר יועץ ומנחה קבוצות)

 

היטלר

מחזה: טובה רוגל ואמיר אוריין

בימוי: אמיר אוריין ואבי גיבסון בראל

משחק: אמיר אוריין
פרטים נוספים במדור: אירועים של חברים.

קישור קבוע

25.12.2011

שלום מורה יקר,
זה שנים שלא יצרתי קשר ישיר איתך אך הקשר עם המעגל הפתוח מלווה אותי יום יום.
אני מנחה בדרכך פעוטות והורים. בעזרת שיטתך פיתחתי גישה משלי לתקשורת עם ילדים דרך סיפורים. יש מאות ילדים בעיר שיודעים מבינים ומיישמים את המרכיבים של חוויה אישית מיידית ואלפים שיודעים נשימת אנחה גדולה וטובה מה היא... המראה משובב נפש והיעילות מדהימה.
בששת השנים האחרונות עסקתי בפיתוח ויישום והנה בהתרגשות רבה קיבלתי אישור סוף סוף להעביר הכשרה מקצועית במכללת דיאדה, הכשרה למספרי סיפורים בדגש לילדים.
חשתי בצורך לקבל את ברכתך, נתת לי כלי לחיים.
בתודה רבה,
אהבה והערכה
שקטי גורודצקי

-------

שקטי יקירתי,

קראתי בהתרגשות את דברייך. ברכתי ואהבתי נתונות לך לאורך כל הדרך. תתקשרי.

שלך - אמיר

קישור קבוע

(הקטעים הבאים הם מתוך הקובץ "פרשת השבוע", המשמש כפתיח לדיון במסגרת פגישות "המליאה" של תיאטרון החדר. כאן תפיסת המקרא היא דרמטית: אם המקרא היה מחזה, כיצד היינו מתייחסים אליו?)

 

11. ויגש: בראשית מ"ד 18 - מ"ז 27

מצוות כיבוד הגר חוזרת ונזכרת בכל פעם שבה העברים נודדים לישוב אחר, החל מימי אברהם. אדם מהגר למקום אחר ומצפה שינהגו בו כבוד כאדם וייענו לצרכיו. הוא מוכן לעבוד תמורת מילוי צרכיו. כך מוטלת על תושב הארץ החובה לנהוג כבוד בגר ולסייע לו, "כי גרים הייתם בארץ מצרים".

 

מהי עליה וירידה? ארץ ישראל היא מקום קדוש. סמל למעלה גבוהה, דרגה גבוהה בסולם הרוחניות של העם. אולם זהו אך סמל, ויש לנהוג זהירות בסמלים. סמל יכול לשמש מזון רוחני. סמל עשוי לעודד אנשים לפעולה, אבל הסמל כשלעצמו לא יכול לקנות לחם במכולת. כל עוד התנאים בארץ נוחים למחיה - חיים בה. אולם הניסיון המיתולוגי, כמו גם ההסטורי, מלמד שכל אימת שהתנאים הכלכליים בארץ-ישראל נעשים קשים, מהגרים ממנה למקום שבו אפשר להתקיים פיזית. לא תמיד יכלה ארץ-ישראל לספק קיום כזה. כך קובע הכתוב, בצורת משל, את היחס שבין חומר לרוח. ישנה ארץ ישראל הפיזית, ואין בה קדושה, היא ארץ ככל ארץ אחרת, וישנה ארץ ישראל שהיא עניין שברוח. הקיום הפיזי אינו תלוי בה. אם היא איננה מספקת קיום כזה - יש ללכת למקום אחר. בית אפשר לבנות במקום אחר, אמרה ילדה ברמת הגולן.

 

מי שמבקש להפוך את הארץ הפיזית הזאת לחומר מקודש, מסתכן בהתעלמות מהתנאים הקיימים במציאות. אין לבלבל בין קיום פיזי לרוחני. הקיום הפיזי קודם לרוחני, וזה אינו יכול להתקיים ללא הפיזי.

 

כך גם בתקופת הבית השני. לאחר החורבן רובה של האוכלוסייה היהודית נשאר בארץ ולא הוגלה. הישוב היהודי התמעט והלך. הם עזבו מרצונם החופשי, אל המקומות שבהם יכלו להתקיים. כך בכל דור. וכך גם בעליות הראשונות במאה הזאת. מי שלא מצא את פרנסתו בה - עקר למקום אחר.

 

בתפוצות ישראל נתפסה ארץ-ישראל כמושג רוחני. במקרים רבים הייתה לא מושגת כישות פיזית אלא מסמנת של גאולת הפרט והחברה. המעבר להגשמה פיזית, בחיבור שבין יהודי לבין ארץ ישראל, היא מקור לבלבול תודעתי. כאמור, לאורך ההיסטוריה היהודית, כל הניסיוניות הדתיים לדחוק את הקץ – נכשלו. הניסיון האחד שהצליח הוא חילוני במובהק, הציונות החילונית, וגם הוא שנוי במחלוקת. לאחר מכן נוצר בלבול בין גאולת העם לבין קידוש ארץ ישראל כישות פיזית. היהדות, שהרגילה את עצמה לקיום פיזי-רוחני בתפוצות ישראל, הדגישה את הקדושה האוניברסאלית של חיי אדם ואת הפולחן היהודי-רוחני בכל מקום שמחוץ לארץ ישראל, אך לא השכילה ליצור במדינת ישראל את ההרמוניה ההכרחית שבין נפש היהודי למקום מושבו הפיזי במדינה. 

קישור קבוע

בימים אלו יצא לאור הכרך האחרון של כל שירי אבא קובנר, "מן העיזבון" שמו, שהוא הכרך השישי במניין הכרכים. ערכו דן מירון ורחל פרנקל-מדן, הוצאת מוסד ביאליק ירושלים, 345 עמודים. בכרך הזה כונסו השירים הבלדות הפואמות וקטעי הפרוזה, שנשכחו בחבית שמתחת לברז, שניצבה שנים רבות סמוך לביתם של אבא וויטקה. הפתעות וחידושים, בנושאים ובצורות השיר, מצפות בספר החדש, אפילו למכירי ומוקירי שירתו הוותיקים של אבא קובנר.

 

יהודי הוא מי שרוצה להיות יהודי

ומי שהוא יהודי בְּעַל כָּרחו

יהודי הוא מי שמאמין באמונה שלֵמה

ויהודי הוא שמחזיק באמונה שסועה

יהודי הוא מי שמניח טלית ותפלין

ויהודי הוא מי שזרק טלית ותפלין

יהודי הוא מי שקשה לו להיות יהודי

ומי שמתקשה להיות דבר אחר

יהודי הוא רמאי

שהצליח להונות את עצמו

יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה

ויהודי הוא מי שאינו יודע היכן קבר אמו

יהודי הוא מי שהתיר עצמו מכבלים

ויהודי הוא מי שאסר עצמו בכבלים

יהודי הוא מי שהוריש לאנושות את הגעפילטע פיש במקורם

ואת ספר התנ"ך בתרגום

יהודי הוא מי שכותב מימין לשמאל

ומי שהשמאל לעולם דוחה אותו לימין

יהודי הוא שמעגל יצירתו נתגלם באותיות מרֻבעות

ומי שקיומו עדין בבחינת רִבּוּעַ המעגל

יהודי הוא מי שאינו נבדל משאר בני אֻמות העולם

מלבד מה שהוא בדול מהם

יהודי הוא מי שהאחרים שונאים אותו בחשאי

ויהודי הוא מי ששונא את עצמו בראש חוצות

יהודי הוא מי שמסר את נפשו להביא את העולם לביתו

ויהודי הוא מי שחַיָּב למסור את נפשו על ביתו הוא

יהודי הוא מי שיודע לשאול

ויהודי הוא מי שאינו יודע לשאול

עד שפותחים לו:

 

(כל שירי אבא קובנר, כרך ו', עמ' 84. העברה: אלישע פורת)

קישור קבוע

שלום, אני הילד ההוא
מהתמונה
עם הידיים למעלה
זוכרים?
אתם מכירים אותי.
בניתם עלי קריירה
מורשת הקמתם על גבי
ואני הייתי אז רק בן שבע
ורעב

 

כספים קיבלתם
טנקים קניתם
מדינה הקמתם
ואני עדיין רעב

 

כמו אז
רעב
אבל אז באתם
ארצה העלתם אותי
אמרתם ציונות, אמרתם

 

הפצתם אותי
סמל למכירה
מסגרתם אותי
שיקרתם ״לעולם לא עוד״

 

קראו לי פטר
היום שמי יריב
עדיין בן שבע
עדיין רעב,
כמו אז
לפני הטנקים, לפני המדינה

 

הביטו בעיניי
יריב כהן מירושלים
הביטו היטב
עמוק בעיניי
פטר קליין מגטו ורשה
מאוכזב
רעב
עדיין רעב
סליחה, כבר אפשר להוריד את הידיים? כבר לא מצלמים?

 

(יואב בלום, חבר מרכז הליכוד, חבר תנועת בית"ר, חבר קבוצת השחקנים בתיאטרון החדר)

קישור קבוע

לִכְתּוב בְּהַפְנָיַת גַּב

לְמִי שֶׁיּוֹשֵׁב מֵאָחוֹר

צָג פְּרָטִי בּוֹלֵעַ

רִגְבֵי מַשְׁמָעוּת

נוֹטֵעַ שָׂדוֹת שֶׁל מִלִּים

בַּעֲרוּגוֹת מִשְׁבֶּצֶת

גַלֵּי

יָמַי

לֵילוֹתַי

בִּקְרוֹן מִדְבָּרִים נַיָּד

לִכְתֹּב

בְּמַאֲמָץ נִפְתָּל בְּלִילִים מִתּוֹךְ בְּלִילִים

אֶל היּוֹשֵׁב מִמּוּל

 

ב' בתשרי, תשע"א

קישור קבוע

II 

אַהֲבָתֵךְ חָדְרָה אֵלַי

כְּשֶׁבֶר זְכוּכִית קָטָן.

לאַחֲר הַכְּאֵב וְהַדָּם,

נוֹתַרְתִּי חוֹלֵה אַהֲבָה

עַד זִהוּם.

יוֹם אֶחָד אֶרְאֶה

אֶת צַלְקוֹתָיךְ

וַאֲבַקֵּשׁ לְסַפֵּר

סִפּוּר אַהֲבָה יָפֶה.

נוֹצֵץ, וְחוֹדֵר וְדוֹקֵר עַד הָעֶצֶם.

גְּבִישִׁי.

אֲנִי אֶנהֵג כְּחָתוּל רָטוֹב,

אוּלַי גַּם יַצְדִּיקוּ אוֹתִי.

 

אֲבָל אֲנִי אֵדַע

שֶׁהָיִיתִי מוּכָן לְהַרְחִיק אֵלַיִךְ

יוֹתֵר מֵהַצִּפּוֹרִים בַּסְּתָו,

וְלא הוֹשַׁטְתְּ לִי עָלָה שֶׁל זַיִת.

קישור קבוע

ובתי
המשורטטת באופן מדויק

על פי אפשרויות הרגשתי

מתגלה לכבודי

ונעלמת לי

ואני קוראת לה בשמה

המפורש והנדיר

והיא בת סודי

והיא מושיטה לי את ידה

ואני מושיטה לה את ידי

ואני מבקשת

מבתי האחת והיחידה

שתשיב לי בכל נפשה

ובכל מאודה

את הילדה

שהועלתה לפני שנים

באש העקידה.

קישור קבוע

(רומאן מכתבים. הוצאת פיוטית, תשע"ב)

 

לךְ,

 יצאתי לרגע אל שכונת מאה שערים הסמוכה למשׂרדי. "תלמידים של בית רבן" נהרו אל הישיבה הגדולה. סמוך לחנויות המכולת ברחוב הסמוך עמד ריח של צחנה מתוקה. כשנכנסתי לחנות, המוכר טחן גרגרי קפה לאחד הלקוחות. ריח חזק של קפה היה באוויר, כמו ריח של סם משכר.

 חיפשתי גביע אשל לארוחת בוקר וגם לחמנייה. נזכרתי אז שאין לי ארנק של כסף קטן, רק כרטיס אשראי. חשבתי מיד שאשאל אותך אם יש לך כסף קטן בארנק.

 הסתובבתי לשאול אותך.

 ואז הבחנתי שאת אינך כאן, את במקום אחר.

 וריח הקפה הלך והתחזק, ולא שמעתי מבעד לו את קולך.

 בלית ברירה, נשאר לי לשאול אותך כאן אם יש לך כסף קטן לגביע אשל ולחמנייה?

 שלך...

 

...לךָ, המצפה לי.

....- רוב מכתביי הם ניסיון לבטא את ייאושי. עד כמה רב יגוני. איני יודעת אם חיי בלעדיך היו חיים, אך חיינו אינם חיים. אני יודעת היום, שללא הטירוף הזה חיי היו עלובים.

 כעת אני בימים האלה שאיני יודעת לאן ללכת. ומה לעשות. ואיך לעשות. האם לבוא אליך האם לחזור לעצמי. תועה בדרכים. סערות עד לב ים. משחירה את יומי ומבריחה את לילותיי. איני ישנה ואיני קמה. לבי ער. אתה יכול להצילני ואני חוששת מן ההצלה הזאת. צודק, אני מתגעגעת. לא רוצה לחשוב על געגועיך. האם אנו קיימים כדי לסבול את הסבל הזה. למזלי, כבר התרגלתי לסבול ואיני מאמינה שיהיה טוב. יהיה כמו עכשיו, יהיה יותר טוב יהיה פחות טוב, יהיה בערך כך.

 צריך לברוא שביל מיוחד, בו אוכל לנוע אליך. חשוב לי שיהיה בלתי נראה. קשים לי המעברים האלה אל מעֵבר למציאות. הייתי שׂמחה לו היה וילון קסמים והייתי חומקת בעדו אל העולם האחר. אף אחד לא היה מרגיש. לא היו לי ייסורי מצפון. לא הייתי מרגישה חטא. לא הייתי חוששת שמישהו יראה אותי נפגשת עמך בחשאי.

 מה הערך לדברים. יפים הדברים הסמויים מן העין ואיני רוצה לחשוף אותם לעין כל. רק דבר אחד הייתי רוצה. שיחלוף הכאב הזה שמייסר אותי בכניסה וביציאה אל גן עדן. דקה אחת שאינה נמחקת. אני מאמינה שגם אם אחבוש פאה נוכרית ומשקפי שמש ענקיים, לא תימָחק הרגשתי. הרגשה זנותית עלובה.

 כל שאני כותבת אתה מכיר ויודע. אני מכאיבה לך. אני יודעת.

 שלך לעולמים. בגופי ובנשמתי.

קישור קבוע

אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה

כְּשֶׁאֲנִי מְדַבֵּר אִתָּךְ אֲנִי רוֹאֶה עֶרְוָה

עֶרְוָה פְּתוּחָה פְּרוּצָה

חוֹבֶקֶת אוֹתִי כְּמוֹ מֶדוּזָה

כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתָךְ

אֲנִי רוֹאֶה שָׁדַיִם

רוֹאֶה פְּטָמוֹת

רוֹאֶה זוּג הֲרֵי אֱדוֹם

כְּשֶׁאֲנִי פּוֹגֵשׁ אוֹתָךְ אֲנִי רוֹאֶה צְבִיָּה

אֲנִי רוֹאֶה אַיָּלָה שְׁלוּחַת רֶסֶן

אֲנִי רוֹאֶה לָךְ אֶת הַכּל

 

כְּשֶׁאֲנִי הוֹלֶכֶת בָּרְחוֹב אֲנִי רוֹאָה מְחִיצוֹת

לא רוֹאָה פְּרִיצוּת

רוֹאָה חֲצֵרוֹת

רוֹאָה פִּלּוּגִים

רוֹאָה אִסּוּרִים

רוֹאָה אָדָם

 

עוֹד מְעַט לא נוּכַל לְהִפָּגֵשׁ

נִסְתַּתֵּר

תַּחְבִּיא אוֹתִי

לֹא נוּכַל לִהְיוֹת יַחַד

אֶהֱיֶה אֲסוּרָה גַּם עַל בַּעֲלִי

אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה

 

(שושנה ויג)

קישור קבוע

אוסף מקרי על שולחן המטבח-

ערמת צלחות מודחות

סביבון בלי נס גדול היה פה

תצלום אימא מחייכת באור מימי עלומיה

נשענת על דובדבן תמים תלוי

עלעלו רענן לא יבול באריח הקיר

טלפון לחצנים לוחץ חשבון משכנתא מרבב קפה

קופסת עשבי בושם מאנגליה

סודה הכמוס של ויקטוריה

מתנה מידידה רחוקה

להשיב נפשי מן העבודה

כריח עשו את נפש אביו

 

פתק זיכרון להזכרת סבא

בין אצבעות ענקיות

של כפפות שחורות

שלבש פעוטי בתפקיד נמר

מעיר את אימא בשבת בבוקר

נשענות על סרן קירקגור

 עצוב

 

חצי בצל וצנצנת אוכמניות ריקה

ועוד פרורים בלתי מזוהים

 

אבל אמרתי לך, שאין מקריות בעולם

עם קצת סבלנות ומעט שאר רוח את יכולה

לארגן כאן קומפוזיציה

"רטרוספקטיבית" לא רעה בכלל -

העיקר שלא תתעצבני מן הבלגן הזה

בבקשה,

אלו חייך

לא?   

 

(אסתר ויתקון זילבר, משוררת וחוקרת)

קישור קבוע

אלכסוני אור רוקדים בלב
ובתוכם היקום כולו רוקד
החום והקור הם אך רחש
ציפור ישן שר נאלם לנוכח
זה שלעולם קיים.

רק אור והרבה
(דנה בנטוב, משוררת, מנחת יוגה)

קישור קבוע

שלום חברות וחברים,

שלושה נושאים על סדר היום שלי:

-------

1. הזנב היפה שלנו

"אב ובנו נעצרו ע"י המשטרה, על כי קצצו את הזנבות של כלביהם מטעמים של נוי. אזרחים נוספים נעצרו בחשד דומה, על בסיס החוק לאיסור התעללות בבעלי חיים". (קול ישראל, 26.12.2011, 17:04)

"פקחי משרד החקלאות הטילו לאחרונה קנסות מנהליים בסך 92 אלף שקלים על בעלי ומגדלי כלבים שחתכו את זנבות כלביהם לצורכי נוי. הטלת הקנסות התאפשרה עקב שינוי חקיקה מלפני כתשעה חודשים, שהתיר לפקחי משרד החקלאות להטיל קנסות בגין עשרות עבירות על חוק צער בעלי חיים, ללא צורך בהבאת העניין לבית משפט... בניסיון למגר את התופעה, אסר משרד החקלאות על הצגת כלבים שנולדו משנת 2010 ואילך ואוזניהם או זנבותיהם חתוכים, בתערוכות הכלבים בישראל" " (הארץ).

סוף סוף! להעמיד לדין את כל מקצצי הזנבות! לשפוט אותם בחומרה! "מטעמים של נוי"? מה זה "טעמים של נוי"?! מהו ה"נוי" הזה?! הרי זהו איבר דיבור שלנו. ראיתי כלבים אומללים מקוצצי זנב והם מתאמצים בכל כוחם לכשכש בגדם הזנב שנותר להם ואף כלב לא יכול להבין מה הם אומרים. נותרה להם רק הבעת הפנים המתאמצת בייאוש. וקיצוץ האוזניים? אנחנו מדברים גם באמצעות האוזניים שלנו. תארו לעצמכם שמישהו היה מחליט כי יש לקצץ את לשונם של בני אדם "מטעמים של נוי". נשמע מופרך, לא כן? אז למה לנו? במה פשענו? איזה מוח מעוות המציא את המעשה הנתעב הזה? המקצצים – לכלא!

-------

2. פינוק

יעקב אלג'ם כתב את הקטע הבא ונפשי יצאה אליו. פינוק הוא אחד משמות החיבה שלי ואם הייתי יכול, הייתי מפנק את כולכם תמורת פרוסה נאה של שטרודל, כמו זו הניתנת לקהל האורחים בהצגה "היטלר".

 

כְּשֶׁהּוא בּוֹחֵן  אוֹתי  כְּטַוָס  

לְיַד  צְלוֹחִית  מַחְמָד  רֵיקָה

וְנַפְשו  מַבִּיטָה  בִּי 

בְּטוֹן  צְמֵא  אַשְׁמָה –

בְּחֵפֶץ  יָד  אֲנִי  רָץ  מִיָד

לְמַלֵּא  לוֹ  מֵי-עֵדֵן  

וּבְעוֹד  הוּא  אָדִיש  בִּשְׁקִיקָה 

לוֹגֵם  אֶת   כְּנִיעָתִי  בִּ-"פֶטִיש"

" מִתּוֹך  הַבֶּרֶז"  אֲנִי  שׁוֹמֵעַ  אֶת

הַגְּבֶרֶת  שֶׁעַל  הַשְּׁפִיוּת :

"מִתּוֹך  הַבֶּרֶז – לֹא  צָרִיך  לְפַנֵּק  בַּעֲלוּת!"

 

(יעקב אלג'ם)

------- 

3. דני של היטלר

חובה לראות

שלום חברות וחברים,

(זוהי הודעה שתשוב ותופיע מטעמים מובנים, עד שאהיה שבע-רצון או לפחות שבע)

חובה עליכם לראות את ההצגה "היטלר" בחדר. יש לי כאן אינטרס אישי. בכל הצגה היטלר אוכל "דני" ואחרי ההצגה נותנים לי ללקק את הקופסה. ככל שיהיו יותר הצגות, ככה יהיו לי יותר קופסאות ללקק. סידרתי לכם גם הנחה ענקית. תתקשרו לחדר, טל': 03-5171818, ותגידו את הקוד: "רוצים לראות את ההצגה 'היטלר' בגלל ה'דני' של תיאודור" ותקבלו את ההנחה במקום (30 ש"ח במקום 60 ש"ח). ודרך אגב, יש גם כיבוד לאורחים, בדרך כלל זה שטרודל. ותשאירו לי מנה.

אנא, בואו!

שלכם באהבה
תיאודור, לברדור גדול רעב תמיד

קישור קבוע

תרגיל נקודת מבט לשיעור וידיאו, שנה ב', בצלאל. יוצרים: וניה הימן, אלנה לרמן ודפנה גליק. שחקנים: רם מזרחי שפינוזה, ענהאל הימן, דני שפירא, יעל פרידלנדר, איתי אמינוף, נתן שוטנפלס, קובי סוויסה, אסף סנפירי, דניאל לנגא, איציק שפירא.

שאול מגדיר אותו: "לגמרי לא רע".

(העברה: שאול דישי)

קישור קבוע

נא לעבור לדף אודישנים דרושים.

קישור קבוע

בכורות בתיאטרון החדר

 

היטלר

 

וגם קוואקר, בלונדי ואווה בראון

- הוידוי האחרון

 

ביצוע וירטואוזי! (חיה בראל, קול ישראל)

הייתי מהופנט! (אלי הוז, במאי-יוצר, יועץ ומנחה קבוצות)

יהלום של יצירה! (שני לרר, שחקנית ומנחה).

חוויה מדהימה! (איריס הרפז, שחקנית ומוסיקאית)

עבודת המשחק הטובה ביותר שראיתי בימי חיי! (רן בן עזרא, שחקן ומנחה)

הצגה שמעוררת את הצחוק האמיתי והעמוק! (הילה גלסר, מחזאית ושחקנית)

מדהים! הייתי מהופנטת. (רותם זיו, שחקנית ומנחה)

״היטלר״ - יצירה מלאה עוצמה! (דורית אבנט שחקנית ומנחה)

אירוע תיאטרלי שהוא בדיוק ברוח הזמן! (יואב איתמר, שחקן, מנחה, מבקר תיאטרון)

משחק וירטואוזי בהצגה חזקה, מטלטלת ומעוררת מחשבה! (יוסי זיו, מנחה ושחקן)

"היטלר" בחדר, הופך את הבטן! (ירון פרידמן, מעצב, מנחה, מפיק)

Flawlessly! - Eran Shine, Actor

 

הצורר הגדול ביותר שקם ליהודים במאה העשרים – כאן.

ע"פ הסיפור הבדיוני הזה, היטלר לא מת בבונקר שלו בברלין ב-30 באפריל 1945, כפי שמקובל ע"פ עדויות היסטוריות. הכפיל שלו מת במקומו והוא עצמו נמלט וחי בסתר. עתה הוא זקן ויודע שימיו ספורים. הוא מפתח הזיה שבה הוא מגיע למדינת ישראל והיהודים הורגים אותו, ואז מתעוררים כל הנאצים בעולם ופותחים במלחמת עולם סופית והמוות שלו מסמן את תחילת סופו של העולם כולו. כך הוא מגיע לישראל וכאן אנו פוגשים בו, ישיש נרגן והזוי.

 

במהלך ההצגה אנו נחשפים לתולדות חייו של הצורר, שנות חייו בבתי מחסה לחסרי בית, טרם עלייתו לשלטון, הידיד היהודי שלו, הרופא היהודי של אמו. סדר היום הכפייתי שלו, פרשת אהבתו לאחייניתו-למחצה, גלי ראובל, מערכת היחסים עם חברתו אווה בראון, הצמחונות ואהבתו למתוקים, קיטש ומוות.

 

המחזה מבוסס על ציטוטים ממשנתו הכתובה והמדוברת של היטלר

ואלו עובדו יחד עם טקסטים בדיוניים ליצירה מלאת הומור שחור, מצמררת וגרוטסקית.

 

מחזה: טובה רוגל ואמיר אוריין

בימוי: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל

משחק: אמיר אוריין

יום ו', 6.1,2012, 14:00

מוצ"ש, 7.1.2012, 20:30

יום ו', 20.1.2012, בשעה 14:00

טל': 0508-497715, 03-5171818
למנויי האיגרת 40 ש"ח במקום 60 ש"ח.

(לקבלת התוכנייה)

--------------

 

העלמה והמוות

 

בהפקת קבוצת "אורתו-דה"

"הצגה עזה והתמסרות השחקנים כובשת ומצמיתה. הצדעתי לגיבסון על ההישג שלו כבמאי. הוא מיצה עד הקצה את דחיסות החלל והפך את החדר לתא עינויים - הן זה שבזיכרונה של פאולינה והן זה המתקיים במישור שבו מתרחשת ההצגה. גם כסא הגינקולוג הוא בחירה מושלמת. הטקסט של דורפמן הופך את הקרביים".

(נאוה סמל, סופרת)

 

גרסה חדשה ומסעירה למחזה של אריאל דורפמן. נכתב כביקורת על משטרו הדיקטטורי הרצחני של פינושה. פאולינה שומעת ברדיו כי בעלה חרארדו, משפטן מצליח, התמנה לעמוד בראש ועדה ממלכתית שתחקור את הפשעים שנעשו בידי אנשי המשטר הקודם, משטרו של הרודן פינושה, אבל לא מקרים של עינויים שבהם המעונים נותרו בחיים.

באישון לילה, מגיע אורח לביתו של הזוג. מתברר כי הוא רופא בשם דוקטור מיראנדה. פאולינה אשר בעברה נרדפה על רקע פוליטי, נאסרה ועונתה בבתי הכלא של הדיקטאטור, מזהה את קולו של הרופא כמי שהיה אחראי לעינויים שלה, ואף אנס אותה. את מעשיו הוא נהג לבצע לצלילי הרביעייה "המוות והעלמה" של שוברט. היא מחליטה לערוך לו משפט שדה ולגרום לו להתוודות על פשעיו.

 

עיבוד: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל

בימוי: אבי גיבסון בר-אל

ייעוץ חזותי ועיצוב תלבושות: דלית ענבר. וידיאו: אופק בריסקר

משתתפים: יעל נביא, אלחי לויט, זאב שמשוני

ניהול אמנותי קבוצת אורתו-דה, ינון צפריר

עוזרת במאי: רינת מוסקונה

ייעוץ אמנותי: אמיר אוריין

יום ד', 4.1.2012, 30:30

יום ג', 10.1.2012, 20:30

יום ד', 11.1.2012, 20:30

טל': 0508-497715, 03-5171818
למנויי האיגרת 40 ש"ח במקום 60 ש"ח.

----------------------------

"המליאה" של תיאטרון החדר
דלת פתוחה ליוצרים ולצופים.

פגישה דו-שבועית קבועה באווירה נינוחה.

הפגישה הבאה של המליאה:
יום ו', 30.12.2011, בשעה 16:00

בחדר ברחוב הרב קוק 8, תל-אביב. טל': 03-5171818

במקום מוגש כיבוד קל והוא מוגדר כמקום פרטי
תשלום: 20 ש"ח כולל כיבוד. משך הפגישה: 3-4 שעות בערך.

אפשר להשתתף ואפשר לצפות בלבד.

"המליאה" פתוחה לכל. רצוי לתאם מראש בטלפון: 03-5171818.

 

נו-אקסיט

- מוצגת משנת 2002 ועד היום מרתקת ומסעירה.

בעקבות מחזהו הקלאסי של ז'אן פול סרטר.

תרגום ועיבוד: אמיר אוריין. בימוי: אבי גיבסון בראל ואמיר אוריין. 

משתתפים: שלי גורל, רותם זיו, אבי גיבסון בר-אל, עמירם שניר.

מוצ"ש, 28.1.2011, בשעה 20:30, בתיאטרון החדר, רחוב הרב קוק 8, תל אביב

רק בהזמנה טלפונית. טל': 03-5171818.

לקבלת התוכניה ללחוץ כאן. פרטים נוספים ע': נו-אקסיט


 

"אורטל חייבת למות"

מותחן פסיכולוגי.

אחד מסופרי המתח המצליחים בארץ פותח את הפה בערב פרובוקטיבי. הוא חושף בסערה את הסודות שמאחורי כתיבת ספרי "אורטל" ומגלה פרטים מספרו החדש. אורטל - דוגמנית, בלשית, מרגלת ומומחית לאומנויות לחימה. בכל ספר היא מצליחה להציל את העולם מחדש, לתמרן אנשים רמי מעלה ולהגיע בזמן לתצוגת האופנה, מבלי לאבד שערה  מתלתליה.

עכשיו היא חייבת למות.

בהשראת "על אמת" מאת רוני גלבפיש. מחזה: איתמר נצר, שרון שלומי, רונן קובלסקי.

בימוי: יניב מויאל. עוזר במאי: רן בן עזרא. משחק: שרון שלומי, איתמר נצר, רן בן עזרא.

ייעוץ אמנותי: אמיר אוריין.

תיאטרון קרוסל, דיזנגוף 75 צל אביב, מוצ"ש, 21.1.12, בשעה 20:30.

מוצ"ש, 18.2.12, בשעה 20:30. להזמנות: 057-7827000.

בתיאטרון החדר, הרב קוק 8, תל אביב, מוצ"ש, 4.2.12 בשעה 20:30.

להזמנות 03-5171818, 0525284234.

 

אנסמבל קוקייה: תחושת בטן

תיאטרון בתנועה סוחף וססגוני. סיפורה של אישה היוצאת כנגד התפקידים החברתיים שהוטלו עליה כאישה. לידה, אמהות, קנאה, תחרותיות, מניפולטיביות, דימוי הגוף, שיפוץ הגוף ושאיפה לשלמות. בואו לגלות שלמות נשית אחרת ויחסים חדשים בין נשים. מסע מרגש של עוצמה, צחוק וטירוף חושים.

בימוי: רן בן עזרא ושרון שלומי. מחזה וכוריאוגרפיה: שרון שלומי.

משחק ומחול: אדרה שפיגל, ליאור ג'ייקובס, רונית הריס, שלי בן אברהם, שרונה בוטנרו ושרון שלומי. עיצוב תפאורה ותאורה: סיון יחזקאלי וענת בילו.

עיצוב תלבושות: לילך שדה ורותם בצלאל. עריכת סאונד: איתן בהר. מנהל הפקה: איתמר נצר. ייעוץ אמנותי: אמיר אוריין – תיאטרון החדר.

יום רביעי, 18.1.12, בשעה 20:30, תיאטרון יפו - הערבי עברי , מפרץ שלמה 10, יפו העתיקה, להזמנות: 03-5185540, 0545-335135.
 





















יומן היריון

הילה גלסר - שחקנית יוצרת. רינה לביא - מעבדת למחזה ובמאית

ואמיר אוריין המורה והיועץ האומנותי

"כמו שלא ראיתי הרבה אבות ברחובות ככה לא פגשתי הרבה גניקולוגיות במרפאות.

מה זה אומר עלינו? שגברים מתעניינים בכוס שלנו יותר מאיתנו?"

"'יומן היריון' - סטנד אפ נוּגֶה. בשפה קולחת, משעשעת ומרגשת, היא חושפת בפני הצופים את תהליך ההיריון שלה, מרגע ההתעברות ועד לידת בתה עדן. נורמות חברתיות, פערי דורות, זיכרונות ילדות, זוגיות והבחירה ללדת לידה טבעית. כל אלה מקבלים ביטוי בהצגה שמעבירה את הצופה חוויה בה הוא נע בין צחוק לבכי, ללונה פארק של רגשות, כמו שרק אישה בהריון חווה מרגע יצירת חיים חדשים ועד לרגעי השיא של הלידה.

תיאטרון הסמטה ביפו העתיקה.

25.1.12, בשעה 20:30.  26.1.12, בשעה 21:00. 

8.2.12, בשעה 20:30.   9.2.12 בשעה 20:30.

וכמובן הנחה לכל חברי החדר, הילה גלסר: 054-570-0704



צפירמיהו

ההצגה שעוררה את המחלוקת הגדולה ביותר בפסטיבל עכו 2011. בהפקת תיאטרון הנגב.

בהשתתפות שלושה יוצרים בוגרי תיאטרון החדר: איסי ממנוב, ג'וש שגיא, מיכל גיל.

מאת: נטלי כהן וקסברג. בימוי: איסי ממנוב
משתתפים: ג'וש שגיא, מיטל ילינק, מיכל גיל.

07.1.2012, בשעה 20:30, אולם ענת ברזילי, בדרך מנחם בגין 98, תל אביב.
הנחה מיוחדת לאנשי החדר: 25 ש"ח בלבד. להזמנה: איסי - 052-273-4496


 

המרכז לתיאטרון של עכו מציג:

"אום מוחמד"
05+07.01 | ה' + ש' | 21:00 | בכורה מאת סמדר יערון כלת פרס לנדאו.
26.1 + 2.2  |  ה' |   21:00     
מספר המקומות מוגבל ל-40 – ההצגה מתקיימת בבית בעיר העתיקה.                       
היצירה הראשונה בסדרה "עכו אהובתי". מפגש בין ראיון מצולם של סמדר יערון שמראיינת את חמדי מוסא (אום מוחמד) העכואית לבין האמנית שצופה בראיון בדמותה של קשישה שעוצבה בהשראת קרובות משפחה וחומרים אישיים של היוצרת.

"כתמים"

19.1  |  יום ה', 21:00  | סיפור אוטוביוגרפי-פנטסטי  מאת נדב פרידמן.
*ההצגה שהשתתפה בפסטיבל עכו האחרון
סיפורו של נדב פרידמן, יליד קיבוץ חולתה, שנפצע באורח קשה במבצע בשכם בעת שירותו הצבאי. בעוד הרופאים סברו כי לא יוכל ללכת, נלחם על שיקומו במשך שנה, עד שחזר לתפקוד מלא.

לפרטים נוספים: טובי דיקמן, המרכז לתיאטרון של עכו 054-589-7954. Acco.tc@gmail.com

 

יובל מסקין מעשן ומדבר - המופע המלא*

מופע יחיד לשני משתתפים ואורח.

"בימוי": רועי נווה. "משחק": יובל מסקין.

"אחד ממופעי התיאטרון המבדרים ביותר שניתן להעלות על הדעת... סיטואציות מוטרפות ...קרקס תיאטרלי אמיתי" (צבי גורן, הבמה).

אוסף של עשרות סיטואציות ורגעים שמעט מאוד שחקנים או בימאים, היו מציגים אותם יחד כמופע על הבמה. מאגר זה, מאפשר בעצם קרקע למופע שלא תוכנן מראש אף פעם. החומרים הללו הינם אופציות שניתן להשתמש בהם בעת הצורך. ביצירה זו אין עלילה ותהליך, אין מצב וקונפליקטים, אין דמות ויחסים, אין טקסט קבוע, אין רצון ומעצור, אבל יש לנו כוונה לנסות לעניין את הקהל, תוך שימוש בטבע האנושי והשעמום היומיומי.

חלקים מהמופע הוצגו לראשונה בפסטיבל ניסוי 7 - ביכורי העיתים ובפסטיבל א-ז'אנר 8 תיאטרון תמונע.

31/12 במיוחד לסילבסטר בשעה 20:00, קוד 2011, מקנה 30% הנחה

7/1 בשעה 20:00 קוד הנחה 2012. תיאטרון תמונע "האנגר"

להזמנת כרטיסים: 03-5611211.

 

Fade

שני שחקנים אנונימיים, בני 30, מחליטים לערוך לעצמם ערב מחווה והצדעה חגיגי, שלאחריו הם יעזבו את הבמה לתמיד תוך סגירת חשבון עם עולם התרבות והבידור של מדינת ישראל.

זוכת פרס השחקנים הטובים ביותר (פסטיבל עכו)

"בין הצגות הפרינג' הנצפות ביותר..." (תרבות מעריב)

"הצגה נדירה בנוף התיאטרון הישראלי..." (תרבות היום)

לפרטים נוספים: (כאן)

13-14/1 ו המופעים בשעה 20:00 ובשישי ב 21:00 , קוד הנחה בינואר 700

 

תיאטרון תמונע - להזמנת כרטיסים: 03-5611211

 

ראש עקום מאת נאוה סמל

ספר חדש בהוצאת כנרת-זמורה-ביתן

"מול הדפים המשורבטים האלה, אני שואל את עצמי האם לאחל לך, ילד שלי, לרשת מהוריך את מתנת האמנות, או שמא עדיף שתלך בתלם המשפחתי הבטוח ותרקח תרופות לחולים.

וכי איזה מרפא יכול אמן להעניק לגוסס, ואיזה מזור יכול המוזיקאי או הסופר להציע לפצוע שדמו שותת, או לבעל המום? יש הטוענים נגדנו האמנים, כי תרומתנו לעולם בטלה. לגבי דידם, האמן, שלא כמו האיכר, הרוקח, או המורה, הוא מיותר, שכן המלים והצלילים והמראות יכולים להתקיים גם בלעדינו. האם לאחל לך חיי אמן שנע במטוטלת בין אפסות ושפלות לבין שיכרון הטווס שהכול מכרכרים סביבו ומחמיאים לו על זנבו המפואר, או לקוות שהכישוף הזה כמוהו כקללה, ייחסך ממך?

מוטב שלא תשאל אותי ברגע זה. לו ניתנה לי הבחירה עכשיו, אין לי ספק במה הייתי בוחר..."

לפרטים: שרה ברהום, עדו פרץ - יחסי ציבור, הוצאת כנרת-זמורה-ביתן 052-4207337

לרכישה באתר: צומת ספרים

 

אלי הוז - סיפור על הדרך

17.

זה מספר הצופים שמכיל אולם התה-טרון. וכאן, 36 קלפים יונחו על השולחן, ואני אזמין אותך לבחור לך קלף, לקבל את המסר שהוא נושא, להקשיב לסיפור שמאחורי המסר, ולנסות להבין מה יד המקרה מזמנת לידינו. סיפור. מלה נוגעת בנפש, רגש נוגע ברגע, הרגע נוגע בחיים. חוויה. ביום חמישי, 29.12.2011, בשעה 20:30. אולם "תה-טרון" נמצא בקומה השנייה של הדיזנגוף סנטר, מעל הכניסה שליד כלי-זמר. יש להזמין כוס תה מראש: 03-6035395 אצל הדס אשת התה. אשמח לפגוש אתכם. בואו.

לכם ולחבריכם - מתאם זמנים עם מי שמעוניין (חברות, חוגים חברתיים וכד'). אשמח לבוא ולהעביר שעה-שעתיים בסיפורים ושיחה סביבם, (-: סמטת מזל אריה 18, יפו העתיקה.

טל': 050-560-6670. דוא"ל.

ימים יפים ולילות טובים ואהבה חמה - אלי.

 

דרושים צעצועים

יש לי תינוקי בן שלושה חודשים. איך שהזמן עובר. מחפשת עבורו בגדים צעצועים וכל מה שיש לכם בבית שקשור לתינוקות ואין לכם מה לעשות איתו, אני גרה בפתח תקווה.

המייל שלי , או בפלאפון : 054-622-0454

ויוי דורני

 

מחשבים - תיקון

שחר נגר: 050-764-8002

 

מונולוגים ודיאלוגים לשחקנים/ות:

כתבו אלינו ונשלח: (הדוא"ל שלנו)

--------------

קישור קבוע

הדרת נשים

"הַשְמִיעִנִי אֶת-קוֹלֵךְ

כּי-קוֹלֵךְ ערב ומראיך נאוה" (שיר השירים, ב, י"ד)






















-------------- -------------- --------------

נאמני תל אביב

שלום לכולם!

שמי אמיר גולדמן ואני לומד בקבוצת המשחק מס' 60 בתיאטרון החדר.

במסגרת "מה קורה" – סבב תגובות אישיות במסגרת קבוצת שחקנים – שיתפתי את הקבוצה בפרויקט החדש שעתיד לקום בחניון מכבי בלב תל אביב. התכנון הוא הריסת שוק בצלאל המיתולוגי ופגיעה בפרנסתם של עשרות סוחרים, בניית חניון תת קרקעי בתשלום, בנייה של 160 יחידות דיור יוקרתיות ו-2000 מטר מסחר. התוכנית אשר מבוססת על תכנון שבוצע לפני 18 שנה פוגעת במרקם השכונתי של לב תל אביב ומייקרת משמעותית את עלויות הדיור באזור!

הסוחרים, התושבים, הקונים ואזרחים אשר מעוניינים לקנות דירה בתל אביב במחיר סביר, נאבקים לשימור אופי האזור והשוק ומתנגדים לפרויקט שאופיו פוגע באופי המיוחד של מרכז העיר.

מצורפים כאן לינקים:

לינק לקבוצת "נאמני לב תל אביב": פייסבוק. אתר: אינטרנט. עצומה: (כאן).

(אמיר גולדמן)

-------------- -------------- --------------

שוטף פלוס

עם איתי יטוב (בוגר תיאטרון החדר)

בלוג סטירי בוידיאו, מתעדכן אחת לשבוע (כאן)

-------------- -------------- --------------

הטלוויזיה החברתית

סרטונים ומבזקים   

(אהוד שם טוב, 052.5433100)

-------------- -------------- --------------

הירקון 70

מהדורת חדשות שבועית

(הירקון 70)

-------------- -------------- --------------

גרפיטי

אם כולם היו משבחים את המחזה היינו יכולים לשאול את עצמנו: "איפה טעינו?"

אם אף אחד לא היה משבח אותו היינו יכולים לשאול: "איפה הם טעו?"

(השחקן במחזה "היטלר")

--------------

ניתן לך הזדמנות להתבטא, דוקטור. אתה יכול להיות שקט. פשוט לא הייתי רוצה להוריד את ה...מחסום, מהפה שלך, כך קוראים לזה, לא?

(פאולינה במחזה "העלמה והמוות")

קישור קבוע

אמיר אוריין - תיאטרון החדר

רחוב הירקון 29, תל אביב 6801138
טל: 03-5171818.  פקס: 03-5160706. 
דוא"ל: info@roomtheater.co.il