II 

אַהֲבָתֵךְ חָדְרָה אֵלַי

כְּשֶׁבֶר זְכוּכִית קָטָן.

לאַחֲר הַכְּאֵב וְהַדָּם,

נוֹתַרְתִּי חוֹלֵה אַהֲבָה

עַד זִהוּם.

יוֹם אֶחָד אֶרְאֶה

אֶת צַלְקוֹתָיךְ

וַאֲבַקֵּשׁ לְסַפֵּר

סִפּוּר אַהֲבָה יָפֶה.

נוֹצֵץ, וְחוֹדֵר וְדוֹקֵר עַד הָעֶצֶם.

גְּבִישִׁי.

אֲנִי אֶנהֵג כְּחָתוּל רָטוֹב,

אוּלַי גַּם יַצְדִּיקוּ אוֹתִי.

אֲבָל אֲנִי אֵדַע

שֶׁהָיִיתִי מוּכָן לְהַרְחִיק אֵלַיִךְ

יוֹתֵר מֵהַצִּפּוֹרִים בַּסְּתָו,

וְלא הוֹשַׁטְתְּ לִי עָלָה שֶׁל זַיִת.