מתי הוא הזמן הנכון ביותר ליצירה? בהנחה שאין אנו שרויים במצב של התנגדות, עכשיו הוא הזמן. |
הדיבוק בחדר
טרגי קומדיה אפלה "יצירת מופת!" (סמדר יערון, מנהלת אמנותית, פסטיבל עכו) ----------------------------------- "הדיבוק בחדר – טוטלי וסוחף! תיאטרון מכושף!" את שלוש הדמויות מגלמים בהתמסרות מוחלטת: אמיר אוריין, החי את הרב הזקן בעוצמה תזזיתית ומהפנטת, מאיה אלרון, כבתולה המרעידה את אמות הסיפים בקולה, בשירתה ובזעקותיה, ואבי גיבסון בראל, העוזר-מתווך-מביא-ומוציא בחיוך, בגניחות קטנות, בצעדים רכים. ביחד הם יוצרים פסקול מורכב ועשיר גוונים, שמכה ביושבים מולם, מלטף או מרטיט. (צבי גורן, אתר הבמה) ----------------------------------- "רוחניות אותנטית" שימוש מעולה במחוות ובקולות. הדיבוק בחדר הוא ניסיון נועז וחדשני ליצור איזו מהות רוחנית אנושית ולשאול, כך נדמה לי, על רוחניות אותנטית". (פרופ' שמעון לוי, ישראל היום) -------------------------------- "חוויה מסעירה!" מאייה אלרון מפגינה מנעד פנטסטי של קולות ורגשות. נוכחות מרתקת של אבי גיבסון בראל. הופעה מהפנטת של אמיר אוריין. (איתן בר יוסף, עכבר העיר) -------------------------------- "חזיונות תיאטרליים מהפנטים!" אבי גיבסון בראל, אולי תלמידו המובהק ביותר של אמיר אוריין, שהפך בשנים האחרונות ליוצר מוערך ואושיית פרינג' בפני עצמו, מגלם את דמותו הכמו-מצוירת של הגבאי ר' אברום, יד ימינו של הרב המקובל. נוכחותו היא גרוטסקית, מטרידה וכובשת. מאייה אלרון בתפקיד הבתולה אחוזת הדיבוק מרים-דבוירה, מצליחה לאזן בצורה יפה בין התום הבתולי של האישה לבין הזימה המרושעת של הדיבוק שהתנחל בה. אלרון גם אחראית על הצד המוסיקלי של ההצגה, שכולו כאמור מבוצע על-ידי השחקנים, וצריך לברך אותה על התוצאה המרתקת. הפתעת הערב היא ללא ספק אמיר אוריין עצמו בתפקיד הרב המקובל ר' פינחס שליט"א. אוריין מעצב את דמות הרב בוירטואוזיות מפתיעה, מעוררת השתאות, מצחיקה ומשכנעת. הרבה רגש יש בדמות הזאת. (מרט פרחומובסקי, טיים אאוט) ----------------------------------- "עבודת עומק יהודית" הצגת "הדיבוק בחדר" מגלה רק את קצה הקרחון של המחקר ההיסטורי שבו השקיעו אוריין וצוות תיאטרון החדר עשרות שנים של חיפוש אחרי האמת האמנותית שטמונה בסיפור, היא דוגמה מאלפת לעבודת עומק יהודית, כמעט כמו דיון תלמודי. (זלאטע זרצקי, עוף החול, "הדיבוק" הקלאסי באספקלריה עכשווית" ירחון "נקודה", 324, ספטמבר 2009) -----------------------------------
כותב החיזיון, רז'יסור ודקורטור: אמיר אוריין ע"פ "מעשה נוראה" שהיה בק"ק סטולוביץ בשנת תר"ח לפ"ק, פ' משפטים, שנת 1848 למניינם! הדמויות הפועלות ע"פ סדר הופעתן בחיזיון: א. הגבאי הרועם! הצדיק הידוע! הכלי קודש המהולל! ר' אברום: אברהם גיבסון בר-אל. ב. הרב הגאון הנסתר! היד החזקה! הפטיש הגדול! ר' פינחס שליט"א: אמיר אוריין. ג. הבתולה הצדקת! אחוזת הדיבוק! הזמיר המתייפח! מרים-דבוירה: דורית אבנט. סיפור המעשה: הגביר הקפיטליסט הגדול, רעב רפאל בן רעב משולם פייביש, יש לו בת נאווה, הבתולה הצדקת, מרים-דבוירה נ"י. והבטיח רעב רפאל, בתקיעת כף, לתנחום הסנדלר, שבתו מרים דבוירה נ"י, תתחתן עם בנו של רעב תנחום. אבל רעב רפאל הפר לא עלינו את ההבטחה, והלך להשתדך אצל גביר קפיטליסט אחר. ותנחום הסנדלר נפלה עליו מרה שחורה, זה הצער על בנו שככה נלקחה ממנו כלתו, והיה יושב בבית מלאכתו ורוצע נעל ונכנס המרצע בליבו לא עלינו ומת, ונכנסה רוחו של תנחום הסנדלר בגופה של הבתולה מרים-דבוירה והיה רוחו של תנחום הסנדלר מדבר מתוך גרונה של הבתולה מרים-דבוירה. ובעזרת השם נתכנסנו כאן היום, נכבדי קהילה קדושה דנן, לסייע בידו של בית דין להוציא את הדיבוק מגופה של מרים-דבוירה נ"י ובא לציון גואל. אמן. קהל נכבד, שתי הודעות חשובות: א. בע"ה, כל המעשים המפורשים והנסתרים, כל הקולות והתנועות, שתחזינה עיניכם בטקס הזה הבעל"ט, הכול יוצא מתוך הגוף של הארטיסטים המופיעים לפניכם: מעשי ידיהם, גופם, נפשם, רוחם ונשמתם. אין שום הוקוס-פוקוס לא עלינו, לא פעלולי אורות, לא קולות מוקלטים ולא פירוטכניקה למיניה, רחמנא ליצלן. ב. אי"ה, שהכול יבוא על תיקונו בשלום, לאחר הטקס, תתקיים ב"הקומה השנייה" של החדר, "השיחה שלאחר הטקס", בהשתתפות כנופיית הארטיסטים. אמן, כן יהי רצון. עורך שפת אידיש: מנדי כהנא. סיוע בתרגום: דבורה פוקס. ניהול מוסיקלי: מאייה אלרון. עיצוב שמלת בתולה: שירה ברזילי. ביצוע שמלה: לודמילה טורצקי. עיצוב פּארוּקה: אסנת שגיא. ביצוע דקורציה: תיאטרונית. משך ההצגה 90 דקות להזמנות, טל': 03-5171818 |