הצטרפו לאיגרת השבועית

היצירה היא התגלמות המשאלה לעולם טוב יותר. היא התגלמות התקווה. היא הדרך לעולם טוב יותר. היא הדרך לגאולה.


שלום, אני הילד ההוא
מהתמונה
עם הידיים למעלה
זוכרים?
אתם מכירים אותי.
בניתם עלי קריירה
מורשת הקמתם על גבי
ואני הייתי אז רק בן שבע
ורעב

 

כספים קיבלתם
טנקים קניתם
מדינה הקמתם
ואני עדיין רעב

 

כמו אז
רעב
אבל אז באתם
ארצה העלתם אותי
אמרתם ציונות, אמרתם

 

הפצתם אותי
סמל למכירה
מסגרתם אותי
שיקרתם ״לעולם לא עוד״

 

קראו לי פטר
היום שמי יריב
עדיין בן שבע
עדיין רעב,
כמו אז
לפני הטנקים, לפני המדינה

 

הביטו בעיניי
יריב כהן מירושלים
הביטו היטב
עמוק בעיניי
פטר קליין מגטו ורשה
מאוכזב
רעב
עדיין רעב
סליחה, כבר אפשר להוריד את הידיים? כבר לא מצלמים?

 

(יואב בלום, חבר מרכז הליכוד, חבר תנועת בית"ר, חבר קבוצת השחקנים בתיאטרון החדר)

לאיגרת השבועית של 2011 . 12 . 29