הצטרפו לאיגרת השבועית

אם יש לך מחמאה לומר למישהו, אמור אותה עכשיו. אם אין לך מחמאה - חפש, מצא ואמור אותה.


מה קורה לי בבטן? ולמה אני כל כך אוהבת את זה?

סופה של חול, סופה של ארטיקים, אמצע המדבר ואנחנו כאן. לשתות זה את זה בצימאון, בתימהון, בחוסר הבנה מוחלט. להתקדם, לחפש מעבר, נגמר עוד שלב. למה אני לא מצליחה? רוצה את הזמן הקליל, את המילים היחפות, הערפל התמים של ההתחלה. את המילה הזאת שאף פעם לא הרגשתי, כמו מחבוא, עולם שלם נרקם בינינו כשהעולם שבחוץ נפרם. אינטימיות. פחד נעים, מענג, נפרש לי בכל הגוף. איפה הגוף שלך? ככה זה נוצר. אני מחכה לפיצוץ בתוכי, מעסיקה את עצמי במחשבות רחוקות. מגבירה את התיאבון, לשה את החשק. הסדינים שלי לחים, הראש כואב, העייפות לא מעניינת. מה שעוד לא קרה, מה שיקרה.

לאיגרת השבועית של 2011 . 7 . 7