הצטרפו לאיגרת השבועית

החלום הוא שיר לירי שכתבה אותו הנפש. החלום שואף להשיב את האיזון הנפשי. בתיאטרון החדר אנו עובדים גם עם חלומות ככלי ליצירה.


מהיום שנולדה אני לא לבד, היא מלווה אותי כמו קפה של בוקר, ואני כבר לא יכולה בלעדיה.  הינה עכשיו, כשאני כותבת, עומד על שולחן המחשב שלי ספל קפה נוסף ובו קפה-שחור ברזילאי, בספל קרמיקה חום בהיר עם צלוחית תואמת, בדיוק כמו שלי. הוא שלה, פרלה תיק עוזרת לי לשתות את הקפה השחור. בלעדיה הייתי שותה את ה'נס' הרגיל שלי, בתקווה שיגיע אל הצבע ה'חומבהיר' הנכון.

 

ביקור ראשון בביוטי תיק - פיני

פרלה-תיק עשתה לי אתמול קפה במשך שעתיים, עד שיצא פושר ודוחה. פיני היה זה שהכין לי את הקפה שהיה חם, אך עד שגמרתי להסיע לפרלה את אלפי השקלים, התקרר הקפה של פיני ולגמתי ממנו עלובה מטעם ומכסף.

- תכלת או חום.

 הכתיבה פרלה לפיני באצבע שלופה, כשהביט לסירוגין בשיירי ציפורני ובשיפוצניק שנכנס לסלון להשלים לפרלה עוד תיק.

- מה את רוצה?

הסתכל עלי פיני אובד עצות.

- שיהיה חום. התכלת נועז מדיי, למרות שהוא מתאים לחצאית היקרה שקניתי לבר-מצווה.

מזל-טוב!

- זה לא אני! אני לא האמא של החתן!

- איזה חתן?

- חתן הבר-מצווה.

- אה.

- האמא של הבר-מצווה קנתה נעליים בחמשת אלפים שח.

- אפשר לחשוב שהיא זו שצריכה לעלות לתורה ופוחדת ליפול.

- כן. בן-דוד שלי לא עלה לתורה והתהלך כל חייו עם אות הגבורה הזה.

- למה לא עלה?

- רב עם אמא שלו והחליט להראות לה.

- למה רב?

- הוא נפצע מגדר-תיל והיא צעקה עליו למה הלך לגדר.

- אישיות הבן-דוד שלך.

- כן. כמעט התחתנו.

- איך זה?

- בן-דוד רחוק.

- אה.

- פינילה. אצלנו האשכנזים כל קרוב רחוק קרוב, קרוב.

- קרוב, אה!

- כן.

- איך זה?

והביט בישבנו של השיפוצניק שהתכופף מעל התיק של פרלה.

- ראיתָ את השפתיים שלה, יה פיני?

- יפות. אדומות.

- תיראה את החריצים. כמו טבעי. מחר אסדר לה את השיניים.

- באמת, יצאו לך שפתיים 'בובה' אישה יפה.

- ראית את הקו השחור מסביב לשפתיים שלי?

- זה יורד בכביסה.

- שפם כמו ליצן.

- בניקוי יבש זה ירד.

- כן.

- כמה זמן ייקח?

- לא יודע, יום יומיים... תיראי, אני עשיתי איפור קבוע בפופיק!

מרים את החולצה, חושף פופיק אדום ומסביבו מסגרת שחורה - כמו לוח מטרה.

- איך הלַק?

- לא יודעת, חום כזה, קצת מדכא.

- מה?

- עצוב. נו שיישאר.

- לא. אני יעשה לך פרנץ'.

- פרנץ'?!

- כן. זה עדין ויפה בשבילך.

- אני יעשה לה פרנץ', פרלה...

- טוב. אבל אל תמרח לבן.

- אז מה למרוח?

- זהב או כסף... היד שלה לבנה.

- זהב או כסף?

- זהב.

והלכתי הביתה על קצות ציפורניים מוזהבות, שנראות, אוי לאותה בושה, כמו ציפורניים מלוכלכות. אני כל הזמן מנקה מתחת לציפורניי הנקיות...

עוד תיק הפילה עלי פרלה-תיק ללא בושה.

לאיגרת השבועית של 2010 . 12 . 30