בקצב אחיד ומונוטוני
עם פנס כורים על המצח
ופינצטה בוהקת של חדר ניתוח
אני מפזם בלהט
אני עוקר בשקיקה
בידי השלופה
מסמר מקיר חלקלק
המשיב אהבה.
החוויה אינה על הבמה או על האקרן. היא בתודעתו של הצופה. תפקיד היוצר הוא ליצור קשר עם תודעתו של כל צופה. לקשר הזה אנו קוראים אהבה. |
 |
|||||||||||||||||||||||||||
