לְאַחַר הַגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן, אוֹ אִם לְדַיֵּק, הַמַּשְׁמָעוּתִי רִאשׁוֹן,      

עִם הָרֵיח הַמֻכָּר שֶׁל הַאֲדָמָה הָרְטֻבָּה

וְצִבְעָם הַמְּעֻנָּן שֶׁל הַשָּׁמַיִם,

נִמְחֲתָה בִּי מְחִיצַת הָרְגִילוּת.

הָיִיתִי הַסְּתָיו,

נוֹשֶׁמֶת בַּחֲזוֹת הָאֲנָשִׁים.

גַּעְגּוּעַי הַיְשָׁנִים שֶׁמִּזְּמַן לֹא הִנְבִּיטוּ עָלֶה

נִמְהֲלוּ בִּתְשׁוּקַת הָעוֹבְרִים

וְשָׁבִים לְחֹרֶף חָדָש.