ברחובותינו
(בית קפה שהוא חלק מרשת כלשהי. יואל מזמין קפה ומתיישב בחוץ. מגיע קבצן)
קבצן: בוא, תעשה לי את הספתח.
יואל: מה אתה מוכר?
קבצן: מטליות שאתה שם אותן במים, הן נפתחות, ואפשר לנגב איתן כל דבר. 25 שקל.
יואל: מצטער – לא יכול.
קבצן: למה?
יואל: כי אני לא יכול לחשוב על מצב שלא יהיו לי מטליות, או שיהיו לי מים ולא יהיו לי מטליות.
קבצן: (מראה תמונה) זה מומו. הבן שלי.
יואל: הוא צריך כליה?
קבצן: הוא צריך שולחן ביליארד.
יואל: הייתי רוצה לדעת שהתרומות שלי מקיימות אותך, לא מאפשרות לך לחיות ברווחה.
קבצן: אתה גזען.
יואל: למה?
קבצן: אם אני קבצן, לא מגיע לי שולחן ביליארד? ושתדע לך שרק בשבילך הצעתי את זה ב-25. גם משלמים לי 50. יש כאלה שגם נותנים כסף בלי לקחת כלום.
יואל: אז קח 30 ואל תיתן לי כלום.
קבצן: אולי תזמין אותי לקפה?
