הַמִּלְחָמָה הֵחֵלָּה בְּהַשְׁתָּקָה.

הַדְמָמַת הַמּוּזִיקָה.

הַחְרָשַׁת אָזְנַיִם בִּרְעָשִׁים אֲחֵרִים

טִפְטוּף חֲרִישִׁי בְּתֶדֶר הָאַיִן.

מוּבָן כִּי הָעֳמַדְנוּ –

וּמִן הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל הַקַּו הָיוּ

אָזְנַיִם חֲרֵבוֹת,

מֻחְרָשׁוֹת בִּשְׁאוֹנִים

קְרִיאוֹת מִשְׁבָּרִים

הַרְעָדוֹת וּנְעִיצוֹת,

קְרִיסוֹת, אֵיבָרִים מְגִיבִים

דְּרִיסַת שַׁרְשְׁרָאוֹת,

הִתְרוֹקְנוּת חֲלָלִים פְּנִימִיִּים נִשְׁטָפִים

אֵיבָרִים אֲחֵרִים –

חֶלְקֵי חִלּוּף לֹא אֱנוֹשִׁיִּים הִגִּיעוּ,

לְהַחֲלִיף מִשְׁמָרוֹת.

 

אֵיךְ נֶאֶסְפוּ חַיָּלִים

מִמִּטַּת חָלְיָם, מִטַּת אַהֲבָתָם,

מִטַּת הָעַצְלוּת וְהַמְּנוּחָה

לְהִתְקַדֵּשׁ וּלְהִשָּׁאֵב

אֶל הַגְּבָהִים הַמִּיתוֹלוֹגִיִּים,

עָזְבוּ חַיִּים, אֲבָל

מָה רוֹאִים מֵהַגֹּבַהּ הַמִּיתוֹלוֹגִי

מַה מּוּכָנִים לַעֲשׂוֹת שָׁם בַּגֹּבַהּ הַמִּיתוֹלוֹגִי

מַה נַּעֲשֶׂה שָׁם בֶּאֱמֶת?

עוֹד אֶפּוֹס הִיסְטוֹרִי חָבוּט נִרְקָם,

שְׁבוּיִים בְּמוּזִיקַת מָוֶת

לוֹבְשִׁים בְּהַקְפָּדָה אֶת אַדֶּרֶת הַמָּוֶת

יוֹצְאִים לְהַדְבִּיר אֶת הַדְּרָקוֹן?

 

וַאֲנִי נַעֲשֵׂית אֲנַחְנוּ

אֲנִי נַעֲשֵׂית הֵם

בָּעֹרֶף, רַק בָּעֹרֶף

שֶׁכִּבְיָכוֹל הוּא הַתַּכְלִית.

אֲבָל שְׂפַת הַחֲזִית לְלֹא תַּרְגּוּם

נִתֶּקֶת מִשְּׂפַת הָעֹרֶף,

בִּלְתִּי מוּבֶנֶת תִּשָּׁאֵר

וְהָעֹרֶף הוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵק מִתְפּוֹרֵר מִדְּאָגָה

מִיתוֹס הָעֹרֶף – שָׁמוֹר וְזָכוֹר

כִּי עָיַפְנוּ מִן הָאִוֶּלֶת שֶׁל הָרֹעַ הַמְנֻמָּק

לָצֵאת לְמִלְחָמָה

לַהֲפֹךְ לְמִלְחָמָה

לְהִכָּנֵס לְמִלְחָמָה

וּכְשֶׁהִיא נִסְתֶּרֶת זְמַן מָה –

לְהִתְכּוֹנֵן לְמִלְחָמָה.

 

כִּי אֵין תִּכְלָה לַקְּרָבוֹת וְלַהֶרֶג

וּכְשֶׁכָּל הַחַיָּלִים יֵהָפְכוּ לְשׁוֹקוֹלָד

יַגִּיעוּ יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ הַמְּתוּקִים

 

- אוגוסט 2006, קול המוזיקה הוסב לתדר המלחמה

 

(מתוך: "התעוררתי בליבו של אלכסון", 2009)