אתה מדבר על העולם, ואני מהרהר לעצמי: מעניין מאד. אתה מדבר על עצמך, ואני מתרגש: עכשיו אני מבין אותך.


(למירנה דה-פז)

 

כַּמָּה קָשֶׁה לִשְׁלוֹחַ לֵב

בְּכַמָּה שְׁכָבוֹת צָרִיךְ לְעוֹטְפוֹ

שֶׁיַּגִּיעַ שָׁלֵם לִתְעוּדָתוֹ.

 

כַּמָּה קָשֶׁה לִפְתּוֹחַ לֵב.

לֹא רַק כִּי הוּא שָׁבִיר

בִּגְלַל הַדָּם הָרַע שֶׁהַזְּמַן

 

מוֹתִיר. כַּמָּה קָשֶׁה

כְּשֶׁהַלֵּב נוֹתַר כְּאֵבָן

בִּגְלַל שֶׁלּא הָיוּ לוֹ הוֹפְכִין.

לאיגרת השבועית של 2011 . 7 . 28