כשראיתי אותך צועד במדרכה
נעצתי בך מבט
וגם אתה הבטת בי
ולא זכרתי את שמך
אך ידעתי שאני מכיר אותך:
ראיתי אותך מחליף דמויות
ואז ידעתי שאתה תהיה אני
וכך הפכנו, תוך שניות, לדמות אחת
עקורת עין, חסרת מבט,
ולא ידעתי מי אני ומי אתה.
(עריכה: יקיר בן משה)
"בתיאטרון החדר יש משהו קסום. זה נובע מהסובלנות, הקבלה, האיכפתיות" (אבי גיבסון בר-אל, במאי ושחקן, מנהל אמנותי של תיאטרון הסמטה, בוגר תיאטרון החדר) |
 |
|||||||||||||||||||||||||||
