הצטרפו לאיגרת השבועית

כל אדם יוצר. תכלית האדם היא יצירה לתיקון מצבו של האדם.


תשבי אימא, תנוחי, תירגעי, את לא צריכה לעבוד כל הזמן כ"כ קשה. תירגעי אימא; תשבי על הכסא, כאן בלב הממלכה שלך ותראי איך כל העבודה מתבצעת על ידי משרתייך הנאמנים.  בשביל זה הבאנו את ג'ונתן מזימבבואה ואת איזבלה מהפיליפינים. בכדי שהם יבצעו את כל שהיית רגילה לעשות.

 

אימא, אני יודע שזה קשה, אני מודע לעובדה שזה עשוי להרגיז אותך, אבל החלטנו לשרת אותך, לעשות ממך מלכה אמיתית, וזאת מבלי שתצטרכי לחלק הוראות כל הזמן. אז עכשיו, אימא, נכין לך שניצל עם תפוחי אדמה וקצת ירקות.  ג'ונתן, לך בבקשה ותקלף את התפוחים, לכי איזבלה ותחתכי בבקשה את הירקות, ואני אימא, אני אכין את השניצלים שזה כ-30 שנה את מנסה ללמד אותי כיצד להכין אותם..

 

אימא, אל תגידי לי בבקשה איך להכין.  אימא, אל תלמדי את ג'ונתן איך לקלף תפוחי אדמה. אימא, אל תסבירי לאיזבלה איך לחתוך ירקות. בבקשה אימא תפסיקי, בבקשה!  אימא, אם לא תפסיקי נאלץ לדאוג לכך שתפסיקי.  אימא די! אימא זה בלתי אפשרי! לך ג'ונתן וקשור לאימא את הפה עם מטפחת.  בעדינות ג'ונתן, זכור שאימא נמצאת בלב ממלכתה ועלינו להתייחס אליה בכבוד הראוי...

 

בעצם, למה להכין לאימא אוכל כ"כ בנאלי ונדוש? למה שלא נכין לה מזון מלכות אמיתי? מתכון שהוא גאוות הממלכה שלה, הספצייאליטה של השושלת, מתכון אשר אותו הנחילו לה אמהות אמהותיה.  אנו נכין לאימא קנידליצקי אמיתיים! אימא, האם הבחנתי בזעזוע קל, משהו המעיד על אי שביעות רצון? את עוד תראי אימא איך ג'ונתן הכושי מזימבבואה ואיך איזבלה מלוכסנת העיניים, יכינו לך קניידליצקי שלא יפלו באיכותם, מהקניידליצקי שהוכנו בצ'סקה-בודיוביצה אשר בחבל בוהמיה.

 

בואי איזבלה, בוא ג'ונתן, בואו נכין את המצרכים.  לך ג'ונתן ותוציא מן המקרר כחצי קילו שזיפים וכחמש ביצים.  לכי איזבלה, הוציאי מן הארון 200 גר' קמח, קורט של מלח, ואת אימא, אל תעקמי את העין, לא שכחנו את הקינמון.  קח ג'ונתן את התפוחים המקולפים והכנס אותם לסיר.  קחי איזבלה את השזיפים והוציאי מהם בבקשה את החרצנים.

 

המים בסיר רותחים.  אדים עולים ומתמרים אל תוך קולט האדים... ואימא, אימא מתפוצצת.  עין אחת שלה גדלה וטופחת ומקבלת ממדים של צלחת מרק ענקית, והשנייה נעשית צרה וצרה כמו שערה דקה.  לבסוף אימא קמה! היא קמה וקרבה! לך ג'ונתן ותחזיר את אימא ללב ממלכתה; אחוז באימא בעדינות, ג'ונתן, הושב אותה על הכס וקשור אותה סביב סביב סביב כאילו אתה עודה לה שרשראות ופנינים.

 

עכשיו, לך ג'ונתן, לך ובדוק את מצב התפוחים.  התפוחים רכים? אחוז ג'ונתן בסיר, שפות את המים לכיור ומעך.  מעך בכול הכוחות העומדים לרשותך.  עכשיו, שפכי איזבלה את הקמח והביצים על התפוחים המעוכים...

 

אימא מעלה על פניה מבט מתגרה, ספקני, מבט של ניצחון העומד בשער... צר לי לאכזב אותך אימא, אנו יודעים בדיוק היכן נמצא המערוך.  גשי איזבלה והוציאי אותו מהמגירה השמאלית, הושיטי אותו לג'ונתן וקדימה.  רדד ג'ונתן את העיסה, רדד ולוש, רדד ג'ונתן את העיסה, רדד ולוש, ואת איזבלה תחתכי את העיסה השטוחה ריבועים ריבועים, העמידי את השזיפים נטולי הגלעינים במרכז הרבועים ועטפי אותם.  רגע! רגע! עצרי איזבלה, אל תשכחי להכניס סוכר לשזיפים.  עתה שימו בזהירות את האוצרות הקולינריים במים המבעבעים.

 

אימא לא יכולה לשאת זאת.  עין אחת שלה גדלה כמו צלחת מרק ענקית והשנייה הולכת ונעשית צרה וצרה כמו שערה דקה.  היא קמה! היא קמה שפופה עם הכסא כרוך סביב גופה ומתחילה לנוע לכוון הדלת.  אימא רוצה לברוח.  אימא רוצה לברוח מהבית!  אולם ג'ונתן, ללא הסברים מיותרים, אוחז באימא הכרוכה לכסא, ומחזיר אותה בכבוד הראוי ללב הממלכה.  אחר-כך, כפסיכולוג מומחה, הוא מחבר את הכסא עם ברגי 'פיליפס' לרצפה בכדי שאימא תתחבר לסביבה ובכדי שאנו לא נסבול מחסך רגשי כתוצאה מאי-נוכחותה.

 

האכל מוכן! בואי איזבלה, הגישי בבקשה לאימא את הקניידליצ'קים העסיסיים.  תאכלי אימא, תאכלי...

 

אימא מסרבת.  אימא מניעה ראשה מצד לצד בכעס נוראי. אימא לא מסכימה בשום פנים ואופן לאכול קניידליצקי שהוכנו ע"י ג'ונתן הכושי.  הפעם זה לא יעזור לך אימא... בא ג'ונתן, בא ותחזיק לאימא את הראש, ואת איזבלה, תכניסי לה לפה קנידליצקי פריך וטעים עם סוכר וקינמון בדיוק כמו שאימא שלה לימדה אותה, ובדיוק כמו שאימא של אימא שלה לימדה את האימא שלה.

 

הו אימא, כ"כ הייתי מעוניין לדאוג לך. בגלל זה רציתי להביא משרתים.  את ג'ונתן מזימבבואה ואת איזבלה מהפיליפינים... רציתי שנדאג לך.  רציתי שלא יחסר לך דבר. רציתי שננכש את כל העשבים במקומך, רציתי שנמחץ את כל התולעים שעל כל העצים במקומך.  רציתי שנלך לחנות המכולת במקומך, רציתי שנשטוף את הכלים ונעשה התעמלות במקומך.  היינו יכולים לדפוק מסמרים בקיר מבלי לקבל הנחיות ממך באיזה זווית לדפוק אותם ובאיזה עוצמה, וגם לא איך להחזיק את האצבע על הפיה של הצינור בכדי שהוא ישפריץ בעוצמה הנכונה ובכוון הנכון... היינו גם יכולים לנגב, במקומך, את הפיפי מהאסלה... אבל את לא רוצה, אימא...

 

אז אימא... תכיני לי בבקשה סנדביץ' עם מרגרינה ונקניק.

 

(מיכאל פבזנר, אדריכל וסופר)      

לאיגרת השבועית של 2011 . 6 . 16