שלום חברות וחברים,

נוני טל שלחה את הקטע הבא ואיך אני יכול שלא להביאו לכם. כלב וחתול – סיפור אהבה. לי עצמי יש רגשות מעורבים ביחס לזן החתולי. אני לא ממש מסתדר איתו. כשאני מכשכש בזנב, זה סימן שאני שמח, מאושר או סתם בשנטי. כשחתול מכשכש בזנב זה סימן לתוקפנות. קשה. אין חיבור. הכול בגלל שאנחנו לא מבינים את השפה של האחר. כמו שאמרה דליה כהן: "הסיבה לאי-קבלה של התרבות של האחר היא אי ידיעת הסכמות הנלמדות שלה" (כאן). אז עכשיו אני מצטער שלא למדתי את השפה של האחר ולא ממש יודע את הסכמות החתוליות. מסקנה: הפילו את חומות ההפרדה בין כלב לחתול, בין אדם לאדם. נצא נא ללמוד את השפה של האחר. וואהו, כלומר, אמן.

שלכם באהבה
תיאודור