הים היה חיוור כמו פנייך,
באותה שעת ערב מוקדמת.
הלכנו דרומה, עצובים ושותקים
לצד שקיעה מדממת.
גם אם סיכויינו לא רבים,
הם טובים משל המשחקים בקלפים.
בואי ניתן שיקראו בכף ידנו,
שיגידו שצפויים ימים יפים.
אבל כמו הגלידה שקניתי
אהבתנו נמסה, קרה ותפלה.
ואת שתקת כל הערב,
ואמרת שיש לך בחילה.
אלא שריחותיה של יפו, יסמין ומרווה,
רמזו שיש עוד סיכוי לאהבה.
