28. מצורע: ויקרא י"ד - ט"ו
"וידבר יהוה אל-משה לאמֹר. זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו והובא אל-הכהן".
פרק י"ד: דיני מצורע. הנחיה כללית היא להרחיק את המצורע עד שיבריא. אם החלים - מבצעים טקס טיהור, עם שמן והקרבת קורבנות.
חולה לאחר החלמתו, נדרש להביא קורבן לכהן בבית המקדש. גם היום מחלימים רבים נוהגים להביא לרופא שלהם, או לבית החולים שבו טופלו, מתנה כלשהי, או לפחות ציון של תודה, צילום או ציור. במסדרונות בתי החולים תלויים ציורים, תצלומים ומכתבי תודה מעוטרים בקפידה, ששלחו מטופלים שהחלימו אל צוות המחלקה שבה אושפזו ונראה כי הושקע עמל בעיצובם. התשלום לכהן הדת, לפסיכולוג, להילר ולכל מי שעוסק בריפוי מדעי או רוחני, אינו רק פועל יוצא להכרת התודה של החולה למרפא שטיפל בו. זהו פן הכרחי בטיפול. במקרה זה המושג "קורבן" הוא מדויק. רצוי שחינוכו של אדם משחר ילדותו ילמד אותו שיש לקיים פעולות של תן וקח. ה"תן" קודם ל"קח" והוא תנאי לקבלת דבר.
בתחום אמנויות הבמה, שהן משל לחיים, נמצא עדויות רבות של יוצרים שטענו כי הדחף שלהם לעלות אל הבמה בא אצלם לידי ביטוי במשאלה שהקהל יאהב אותם. במהרה הם מגלים שכדי לממש את משאלתם, מלכתחילה עליהם לאהוב את הקהל שלהם. כלומר, תנאי הכרחי להתקבלותו של יוצר אצל קהלו הוא ביכולת הנתינה שלו. זהו כמובן תנאי הכרחי ולא מספיק, אבל בלעדיו לא תיתכן יצירה. מי שכתבו את ספר ויקרא, מקפידים למסד את פעולת הקורבן.
