"תיאטרון החדר הוא בשבילי ארגז הכלים לחיים" (עינת ויצמן, שחקנית ובמאית, בוגרת תיאטרון החדר)


כְּשֶׁאֲנִי פּוֹשֶׁטֶת אֶת יָדַי לְלַטֵּף אֶת רָאשֵׁיכֶם

כָּל הַשֵּׂעָר, שֶׁהָיָה מְתֻלְתָּל וְרַךְ, מִתְיַשֵּׁר וּמִתְעַבֶּה

וְרֵיחַ הַיַּנְקוּת שֶׁהָיִיתִי שׁוֹאֶפֶת מִמֶּנּוּ לְשָׁכְרָה,

מְעֹרָב בִּשְׁאֵרִית דָּמַי, הוֹלֵךְ וּמִתְאַדֶּה.

 

כְּשֶׁאֲנִי פּוֹרֶשֶׂת אֶת יָדַי לְלַטֵּף אֶת רָאשֵׁיכֶם

הֵם גָּחִים מֵחֵיקִי, גְּבֵהִים וּמִתְרַחֲקִים,

וְנִשְׁאָרִים תְּלוּיִים בְּתוֹךְ כַּפּוֹת יָדַי

כְּמוֹ תְּאֵנִים הוֹלְכוֹת וּמַבְכִּירוֹת.

 

כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹלַחַת אֶת יָדַי לְלַטֵּף אֶת רָאשֵׁיכֶם

כְּשֶׁאֲנִי מְנַסָּה לֶאֱחֹז בָּהֶם, לִתְמֹךְ אוֹתָם בִּי,

הֵם נַעֲשִׂים נְפוּחִים, מַעֲלִים קְרוּם,

וּלְפֶתַע נוֹגְעוֹת אֶצְבְּעוֹתַי בְּזִיפִים.

 

כְּשֶׁאֲנִי פּוֹתַחַת אֶת יָדַי לְלַטֵּף אֶת רָאשֵׁיכֶם

הֵם נִפְזָרִים מִתּוֹכִי לְאַרְבָּעָה עֲבָרִים

הֵם מוֹשְׁכִים אֲלֵיהֶם שׁוּעָלִים וּפַרְפָּרִים

הֵם מְסוֹבְבִים אֶת הָעוֹלָם בְּרֵיחוֹת לֹא מֻכָּרִים.

לאיגרת השבועית של 2011 . 3 . 10