אני הולכת לבכות לך, יקיר אהוב
אקשור אותך למיטה בחבל עבה, שלא יינתק לעולם
אנשוך את איברך עד שייפול לרגליי,
ואתה תדחוף את לשונך לערוותי הרטובה.
דמעותיי יזלגו כשאצרח בתאווה.
תהרוג אותי, אני שפחה, לא שווה פרוטה.
היצירה היא התגלמות המשאלה לעולם טוב יותר. היא התגלמות התקווה. היא הדרך לעולם טוב יותר. היא הדרך לגאולה. |
 |
|||||||||||||||||||||||||||
