בחלומי את הורגת אותי
בתוך מעגל סגור נועצת בי מבט כחול, זגוגיתי
שולחת יד לשיערי
נותנת את ידי לתוך פה חתולי, קירח, קורעת לי את הצורה
אני מטומטמת אל מולך, מכוחך אין לי מסתור
ואת מתרבה לנגד עיניי, אחת ושתיים וחמש
דרוכה להכאיב לי, להתיז את דמי.
ואני יודעת שמתחת לפאה הבלונדינית נמצאת התהום
ואת יודעת שאני יודעת, שורטת בצווארי
ואומרים שיש מקום שאנשים רעים הולכים אליו למות
ואת עדיין כאן.
ומחר כשניפגש בעולם האמיתי
תחלפי מולי קרה ומאובנת, ולא תזהי.
