הוא שואל שאלה בנלית, מובנת מאליה. היא עונה בסיסמה שחוקה, מובנת מאליה. כך עוברים ימינו על פני האדמה. פתאום איש נופל מכוכב אחר ושואל שאלה, לא מובנת מאליה. העולם עוצר נשימתו ומחשב מסלול מחדש.
באהבה,
אמיר אוריין
- האם זכור לך שקורצת מן החומר אשר ממנו עשויים כוכבים? - כן, אבל ברגע זה הבית הפוך וצריך להביא את הילד לגן ויש לי הופעה בערב והכביסה על החבל ויורד גשם. |
  |
|||||||||||||||||||||||||
