תרגום: דן מירון
לחן ושירה: רות דולרס ווייס
גדול הוא העולם, גדולים הננו,
אם רק נרמוז, בעין נמצמץ,
מיד צומחת יד אימא לעברנו.
היא רחקה מבית, אימא, זה לא כבר
יצאה, מוחלת על עוונותינו;
זה שבועות שככה לנוח בעפר,
שוב לא יצאה החוצה לקראתנו.
ונקיים מעל עוון כעת
נצא איש איש לדרך בודדה
לחיות את יום חיינו עד ירד
אך עת ניעף מלכת, אז ידה
של אימא את כולנו תלקט,
תשכיב לשנת מרגוע לצידה
