עמרי כהן: יהודי אנונימי? ברני סנדרס, התקווה היהודית הגדולה, שלהם, שלנו
...עכשיו ברצינות: אוי ואבוי לנו אם קלינטון נבחרת. האישה מושחתת עם תעודות (25 שנה של שחיתות בוידאו ארוך אחד) ואם לרגע חשבתם שרק אמריקאים יסבלו ממנה גם ככה, טעות בידכם. בעלה, ביל קלינטון, הוא לוביסט של חברת נובל אנרג'י, שביחד עם תשובה גונבת לנו את הגז השוכן לחופינו. לא מן הנמנע שבעבור חופן גז, ממשלת קלינטון תתמוך בכל ממשלה קיצונית ימנית בישראל. קלינטון תקבל גז ובתמורה תיתן לביבי לעשות מה שבא לו. אגב, חשבתם שביל קלינטון בא לאחרונה כי רצה להדליק נרות עם ילדי הכיכר ולשיר קומביה-מיי-לורד? סביר שהעניין היה קשור גם בכמה עניינים עסקיים.
בחזרה לסנדרס: אם עדיין לא ברור לכם במי מדובר כדאי להתחיל בוידאו המשווה בינו לבין קלינטון. מעבר לכך, מומלצים במיוחד להיטיו הגדולים: סנדרס מתחרפן על תקציב הביטחון (קלאסיקה אמתית), דורס הומופוב גאה בקונגרס, חוזה את עליית דאעש, חוטף את הג'ננה על נגיד בנק אמריקה, עושה סטריפטיז על הבמה ולקינוח וידאו משעשע בו הילרי נשמעת כמו קריקטורה מ"איש משפחה". חוצמזה, בנובמבר הראפר קילר מייק (מיקי הרצחן) הציג אותו בקול רועד באטלנטה באחד מהנאומים המרגשים ששמעתי עד כה. אם אתם אזרחים אמריקאים המרגישים את הצריבה (פילינג דה ברן), קראו את ההוראות האלה והצביעו למרחוק – אין עוד הרבה זמן.
זהו. זמנים מעניינים באמריקה. בשלושת השבועות הבאים נגלה אם יהודי מברוקלין, כמעט אנונימי עד לפני חצי שנה, בעל מבטא כבד, שיער פרוע ורקורד יוצא דופן הולך לחולל את המהפכה הפוליטית הכי משמעותית בהיסטוריה של ארצות הברית ולהפוך אותה מפוליטיקה של כוכבים לפוליטיקה של רעיונות.
עמרי כהן הוא מאסטרנט לספרות אנגלית, מורה ומוזיקאי. כותב "ברני ניוזלטר". בחודשים האחרונים במטרה לשכנע אמריקאים ויוצאי חלציהם להצביע לברני סנדרס בפריימיריז המפלגה הדמוקרטית.
-------------- -------------- --------------
"ברצוני לאמץ את כולכם אל לבי ולומר לכם
כי הדבר אשר הכתיב את בואי למקום זה,
הוא הרגש הטהור והאציל של בן גזע נבחר,
אל בני גזע נבחר".
(היטלר, במחזה "היטלר")
--------------
"אני לא סובל כושים שמביטים לי ישר בעיניים.
אני רוצה לישון! לעצום עיניים,
לראות את הים הכחול וחרטום מפלח את המים!"
(רב החובל, במחזה "הנוסע הסמוי")
--------------
"אני העוף השחור, אני השופט והתליין.
הלילה אחי, הלילה הוא רק שלנו!
ולא של אף אחד אחר. אני חשוף.
אני עומד לצאת אל האור. להשתחרר".
(סולאנז'-סמך, במחזה "המשרתים")
--------------
"למה תמיד אנחנו צריכים לוותר?
הפעם אני רוצה
שגם הפשיסט הזה יסבול".
(פאולינה, במחזה "העלמה והמוות")
--------------
קטן זה יפה.
אינטימי זה נכון.
(אינטימיזציה של האירוע האמנותי)
--------------
ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם
--------------
