לעולם לא תדעי
המדרגות כבר חלפו
הקולות בראשך זעקו
דרור, דרור
צחוקו של היער נמוג
בשאון רכבות ואוטובוסים
והדרך עודנה ארוכה
מהתחתית למרכז
עוד שעה קלה
עם כוס תה ועוגייה
תלכי כמו הגברת שפעם כולם ידעו
"כל מה שאני עושה היום, מתכתב בדרך זו או אחרת, עם הבסיס הרחב והמוצק שקיבלתי בתיאטרון החדר" (אלון אבוטבול, שחקן ובמאי, בוגר תיאטרון החדר) |
 |
|||||||||||||||||||||||||||
