הצטרפו לאיגרת השבועית

היצירה היא התגלמות המשאלה לעולם טוב יותר. היא התגלמות התקווה. היא הדרך לעולם טוב יותר. היא הדרך לגאולה.



לוריין היל: גם היא לא באה

במהלך השבועות האחרונים נפוצו שמועות בעניין הופעתה או אי הופעתה של לוריין היל בישראל. ביום שני היא הודיעה שלא באה. כמובן שבישראל ניסו לצנזר את הסטירה בפרצופה של המדינה הישראלית ולחילופין השמיצו אותה בטיעונים הקלישאתיים הידועים:

היא פוחדת לאבד קהל בחו"ל, לא מכרה מספיק כרטיסים, איימו עליה, זמרת לא שווה, אנטישמית ובפעם האחרונה שביקרה בישראל קיבלה ביקורות רעות ובכלל מה יוצא להם למחרימים? זה לא מפסיק את הכיבוש וכן הלאה.

כל זה אין לו דבר וחצי דבר עם שתי עובדות מכריעות:

1. היל היא לא "רק זמרת". היא אישיות בעלת תודעה חברתית. דיכוי פוליטי מעורר אותה לפעולה.

2. ישראל נתפסת בעולם כמדינה מתועבת. לא המדינה הכי מתועבת בעולם. פשוט מתועבת. והרי זו השפלה כפולה. כי אם כבר מתועבת אז לפחות שתהיה הכי. כי ככה אנחנו אוהבים את עצמנו: אנחנו הכי הכי. לא, זו לא אנטישמיות קלאסית או חדשה, כפי שמתעקשים ישראלים-לאומנים-מעצבי-דעת-קהל, לשכנע אותנו. אנחנו אכן האיש הרע בסכסוך הזה ומכחישים זאת בכל כוחנו וככל שמכחישים, כך באופן פרדוכסלי אנחנו מאשרים לזולתנו את העובדות הבסיסיות של הרוע. עלינו להקשיב למה שאומרים אחרים. אולי יש בזה חומר למחשבה. אם לא נקשיב – נשלם על כך. אנחנו כבר משלמים ועוד נשלם.  

רשימה חלקית של יוצרים ידועים שביטלו הופעות ו/או מחרימים את ישראל משנת 2010 ועד היום: רוג'ר ווטרס, ונסה פאראדי, גיל סקוט הרון, קרלוס סנטנה, גורילז סאונד סיסטם, הפיקסיז, אלביס קוסטלו, ניל יאנג, פול אנקה, מגהדת', לנה דל ריי, שינייד אוקונור, ביץ' בויז, קאן לואץ', לוריין היל.

פעיליBDS , החרם הבינלאומי על ישראל, עודדו אותה לא לבוא. לכך נועד גם הסרטון שהעלו: “Killing me softly with your bombs


------------ -------------- --------------
ילדים אתיופים, ילדים לבנים

איש תאטרון החדר (מטעם ברור שמו אינו מוזכר כאן) מתנדב בבית ספר יסודי במקום מגוריו. הוא נוהג לבוא לבית הספר הזה שבו התלמידים הם אתיופים, קורא להם סיפורים ומשוחח איתם. "הם זקוקים לזה נואשות", הוא אמר, "הם זקוקים ליחס חם ותשומת לב". הילדים אוהבים אותו. לא כך המורה שלהם. "מי צריך סיפורים", אמרה למתנדב שלנו, "חבל על הזמן. הם צריכים ללמוד. לך, מעבר לכביש לבית הספר הסמוך. שם יש להם פנאי לסיפורים". המתנדב שלנו חצה את הכביש ונכנס לבית הספר השני. "עולם אחר", הוא אומר, "כולם לבנים".

-------------- -------------- --------------

"ברצוני לאמץ את כולכם אל לבי ולומר לכם

כי הדבר אשר הכתיב את בואי למקום זה,

הוא הרגש הטהור והאציל של בן גזע נבחר,

אל בני גזע נבחר".

(היטלר, במחזה "היטלר")

--------------

"אני לא סובל כושים שמביטים לי ישר בעיניים.

אני רוצה לישון! לעצום עיניים,

לראות את הים הכחול וחרטום מפלח את המים!"

(רב החובל, במחזה "הנוסע הסמוי")

--------------

"אני העוף השחור, אני השופט והתליין.

הלילה אחי, הלילה הוא רק שלנו!

ולא של אף אחד אחר. אני חשוף.

אני עומד לצאת אל האור. להשתחרר".

(סולאנז'-סמך, במחזה "המשרתים")

--------------

"למה תמיד אנחנו צריכים לוותר?

הפעם אני רוצה שגם הפשיסט הזה,

המענה הזה, יסבול".

(פאולינה, במחזה "העלמה והמוות")

--------------

קטן זה יפה.

אינטימי זה נכון.

(במאמר: אינטימיזציה של האירוע האמנותי)

לאיגרת השבועית של 2015 . 5 . 7