1. לוּ יָדַעְתִּי

 

לוּ יָדַעְתִּי אָז

מָה שֶׁאֲנִי יוֹדַעַת עַכְשָׁו

הָיִיתִי שׁוֹתָה חֲלֵב נָאקוֹת וְחוֹסֶכֶת

רִיצוֹת לְרוֹפְאִים

הָיִיתִי עוֹטָה שִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים וּמְמִירָה

הַמְתָּנוֹת אֲרֻכּוֹת בִּזְרוֹעוֹת הַמִּמְסָד

לְטִיסוֹת בְּמַחְלֶקֶת עֲסָקִים

מִמִּינֵי הַיּוֹעֲצִים הָיִיתִי בּוֹחֶרֶת

בְּיוֹעֵץ סְתָרִים

לוּ יָדַעְתִּי עַכְשָׁו

מָה שֶׁיָּדַעְתִּי אָז

הָיִיתִי עוֹשָׂה שְׁפָּגָט

וּבְסַלְטָה מְהִירָה מַגִּיעָה

לִנְקֻדַּת הָאִסּוּף

 

גַּם אָז גַּם עַכְשָׁו

לא יוֹדַעַת כְּלוּם

עַל לאכְלוּם

אַךְ יֵשׁ עוֹד חַיִּים בַּיְקוּם

-------

 

 

2.  בשוך הסערה

 

בְּשוֹךְ הַסְּעָרָה

כְּשֶׁהָרוּחַ נָחָה מִזַּעְפָּהּ

וְהַדְּמָמָה שָׁבָה מִגָּלוּתָהּ

    בַּאֲגַם זָר

    בְּסִירָה

אַתָּה וַאֲנִי

וְאַתָּה אִישׁ שֶׁל מִלִּים

דּוֹמֵם כָּל כָּךְ

וַאֲנִי מְבַקֶּשֶׁת מִמְּךָ מִילָה

מִילָה שֶׁל אַהֲבָה זַכָּה

 

כַּמָּה רָחַקְנוּ

אֵיךְ נֶעֱזַבְנוּ

מֵהַחַיִּים שֶׁהָיוּ לָנוּ

קְצָתָם טוֹבִים קְצָתָם רָעִים

בַּמֶּרְחָב הַאֵינְסוֹפִי הַזֶּה

כְּשֶׁהַזְּמַן מְאַבֵּד אֶת מַשְׁמָעוּתוֹ

וְהַמִּלִּים מַשִּילוֹת מַסֵכוֹתֵיהֶן

אוּלַי נִתֵּן זֶה לָזֶה

מָה שֶׁלּא נָתַנּוּ אַף פַּעַם

 

(בתיה מיכלביץ', משוררת, חברת המליאה בחדר)