הצטרפו לאיגרת השבועית

"בתיאטרון החדר יש אנושיות, יש הקשבה, יש קבלה" (מרטין מוגילנר, במאי, בוגר תיאטרון החדר)


1. אבא מתגלח.

    הגרמנים נכנסים הביתה.

    מקבצים גברים יהודים לחיסול.

    אבא לא סיים. הם יוצאים, לא רוצים להפריע.

    אבא יוצא, לא נעים לו מהשכנים.

    לא ראינו אותו יותר.

 

2. אקציות לילה.

    צדים ילדים.

    אימא מארגנת כמה נשים עם ילדים.

    ילדים בשדה.

     בינתיים חיים.

 

3. ממתינים בכיכר העיר.

    מאתיים מטר מן הכיכר בורות.

    לבורות זורקים את הגופות.

    אני מוצא סכין גילוח חלודה.

    אני מבקש מאימא שלי שתשחט אותי

    לפני הבור.

 

4. לפעמים הסתתרנו בתוך צינורות הביוב.

 

5. קבוצת יהודים מגטו וילנה נשרכים ברחוב בדרכם לעבודה.

    אני מזהה שכנה.

    אני קורא בשמה.

    אמא נחרדת.

 

6. רחוב וְיֶלְקָה 20 וילנה ביתן השוערת

    עכשיו קוראים לנו:

    הגברת אָנטוֹנינה שיבינְסקה ובנה יאן שיבינסקי.

    אני.

 

7. גופת חייל גרמני בתוך הנהר.

    הקרביים שפוכים.

    אף אחד לא מתקרב.

    השחרור קרוב.

 

(מתוך: דו"ח קצר)

לאיגרת השבועית של 2010 . 10 . 28