אֶת עַצְמוֹת יְלָדַיִךְ שֶׁהוֹרַשְׁתְּ לִי, אִמָּא,

הוֹצֵאתִי מִתּוֹךְ בּוֹר קִבְרָם

בַּחֲצֵרוֹ שֶׁל יוֹכִים הָאוּקְרָאִינִי וְשַׂמְתִּים כְּחוֹתָם

לְהוֹרִישָׁם לִבְנִי

 

אִמִּי, אִמִּי,

מַה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר לִי?

 

                 *

 

וְלָמָּה אַתְּ מְסַפֶּרֶת לִי אֶת כָּל זֶה, אִמָּא?

 

בְּנִי, בְּנִי

חֻרְבַּן הַחַפִּים, אֵשׁ

מְאַכֶּלֶת בִּי

 

            *

 

אֶת הֶרֶס יַלְדוּתִי

צָרַרְתִּי בִּצְרוֹר

צָרוּר

עַל אָפְנֵי שְׁתִיקָתִי

צוּר אֲבַדּוֹן מִשֶּׁלִּי

וְשָׁתַקְתִּי בִּשְׁבִילְךָ

וְשָׁתַקְתִּי

בִּשְׁבִילִי

וְסַפַּחַת כִּסְּתָה אֶת ראשִׁי

פָּנַי

יָדַי

וְהָיִיתִי אִמָּא לוֹאֶטֶת שְׁתִיקוֹת

 

                *

 

פְרֶגוֹ נָדַד לֶהָרִים לִמְצוא שַׁלְוָה

אַתָּה אַבָּא לְתוֹךְ עַצְמְךָ

וְהָיוּ אִתְּךָ יְלָדֶיךָ הַיְּרוּיִים

וְאַחֶיךָ וּנְשׁוֹתֵיהֶם וְיַלְדֵיהֶם

וְהַבַּיִת נִמְלָא

וְחַדְרְךָ הַסַּגְפָנִי

וְחַדְרִי

 

וְהַשֶּׁמֶשׁ לא בָּא

זַנְבוֹתָיו עָנָן

לָבָן

 

בֵּן

סַפַּחַת כְּפוֹר

בֵּין עֵינֶיךָ

בְּגַבְּךָ

 

מָחָר תִּזְרַח

לא לְךָ

לא

לִי

 

                  *

 

בְּנִי הַמְּמָאֵן לִפּול לְתוֹךְ מַלְכּודֶת דְּבַשׁ

אַהֲבָתִי

אֵלֶיךָ חוֹזֵר

וּבָא

וְהַשְּׁתִיקוֹת

 

נֵד אַהֲבַתְכֶם

 

              *

 

אַדְמַת הַחוֹל שֶׁלָּנוּ

שֶׁהִשְׁבַּחְתָּ, אַבָּא, בְּחַמְרָה מְיֻבֵּאת

הִצְמִיחָה תַּפּוּחִים

 

הָאֲדָמָה הַשְּׁחורָה שֶׁלָּךְ, אִמָּא,

אֶת לַעֲנַת פְּחָדַי

גְּעִי בִּי, אִמָּא,

גְּעִי בִּשְׂפָתַי

 

וְאוּלַי

 

(מלכה נתנזון משוררת וסופרת, ספרה "ללב יש היגיון משלו" יצא בהוצאת עקד)