הצטרפו לאיגרת השבועית

אם יש לך מחמאה לומר למישהו, אמור אותה עכשיו. אם אין לך מחמאה - חפש, מצא ואמור אותה.


Dulce et decorum est pro patria mori ("מתוק וראוי למות למען המולדת")


שורה זו נכתבה ע"י משורר וקצין בצבא הרומי, שלחם לצידם של ברוטוס וקסיוס נגד נגד אגוסטוס ואנטוניוס, במלחמת האזרחים ברומא, שפרצה אחרי רצח יוליוס קיסר.

הפואמה המובאת כאן נכתבה ע"י המשורר Wilfred Owen, שלחם בשורות הצבא האנגלי במלחמת העולם הראשונה והוא יוצא נגד האמירה הזאת, בתיאור זוועות המלחמה והשימוש בגז "סרין" שהומצא ע"י הגרמנים ונעשה בו שימוש במלחמה ההיא.

Owen Wilfred נפל בקרבות במרץ 1918, בהיותו בן 25.    

תרגום מאנגלית: חזי צדיק

 

Dulce et decorum est

כפופי גו צעדנו בזוגות, כמו קבצנים זקנים עמוסי שקים, צועדים

בברכיים נוקשות, משתעלים כמכשפות בלות ומקללות בתוך הרפש,

עד כי להבזקים המבהיקים הפנינו גבינו

ולעבר מנוחתנו הרחוקה גררנו רגלינו בהליכה מייגעת.

צעדנו ישנים. רבים איבדו מגפיהם

אך צעדו הלאה, שותתי-דם. כולם הפכו פיסחים, כולם עיוורים.

שיכורים מלאות, מרוב עייפות הפכנו חירשים לשריקות פגזים

החולפים מעלינו ונופלים אי שם מאחור.

גז! גז! מהר, בחורים! - במין התרגשות מבולבלת ומגששת,

מתאימים את המסכה בדיוק בזמן;

אך מישהו שם עדיין זועק ומועד,

מפרפר כאדם בתוך האש או בתוך ביצה טובענית...

במעורפל, מבעד שימשת המסכה העכורה, כשאור ירוק סמיך,

כאילו מתחת לים ירוק, ראיתי אותו טובע.

בכל חלומותיי, אל מול מבטי חסר הישע,

הוא צלל בפני כמו מתוך מרזב, נחנק, טובע.

אם בתוך חלומות מחניקים גם אתה יכולת לצעוד

מאחורי המרכבה שלתוכה השלכנו אותו,

ולראות את העיניים הלבנות מתעוותות בכאב מייסר,

פניו התלויים, דומים לפניו של שטן שמאס בחטא;

לו יכולת לשמוע, בכל טלטול, את גרגור הדם

הנפלט מריאותיו שקצף השחיתן כליל,

מתועב כסרטן, חמוץ כגירה, מזוויע, מר כפצעים חשוכי מרפא על לשונות תמימות,

ידידי, לא היית מספר בכזה להט לילדים נלהבים לתהילה נואשת,

את השקר העתיק: "Dulce et decorum est pro patria mori"

("מתוק וראוי למות למען המולדת")


(חזי צדיק, שחקן ומחזאי, חבר בקבוצת המליאה של תיאטרון החדר)

דיוויד רוברטס קורא את הפואמה (מידע נוסף על וילפרד אואן בסרט של בי.בי.סי. כאן):

לאיגרת השבועית של 2013 . 9 . 25