1. אֶת מוֹתְךָ

 

נֵץ אֶחָד בְּצִבְעֵי הַסְוָאָה צוֹלֵל כִּמְשֻׁגָּע

וְרֵעֵהוּ

    עַל כֶּבֶל גָּבוֹהַּ

           מַבִּיט בְּחֶמְדָּה

אִישׁ אֵינוֹ מַבְחִין בַּנֵּץ הַשְּׁלִישִׁי הַשָּׁכוּחַ

מַקּוֹרוֹ בֵּין רַגְלֵי הַחַיָּל

 

הַגַּלִּים עוֹד לא הִגִּיעוּ אֶל גּובַהּ הַהֲזָיוֹת שֶׁלְּךָ

מָלֵא עַד אֶפֶס

יָד

רֶגֶל

חֲבִיצַת מוחַ, עַיִן

תִּנְשֶׁמֶת נוֹשֶׁמֶת נוֹשֶׁפֶת מַמְתִּינָה לְתוֹרָהּ

 

כִּי שָׁם נִנְעֲלוּ בְּרִיחֵי הָרַחֲמִים

וְזוֹ שֶׁהִצְמִיחָה אֶת הָעוֹלֶה מִן הַיָּם

שָׁכְחָה אֶת הַחוֹל

שֶׁהוּקָא מִן הָרוּחַ

בֵּין גּוּשֵׁי בַּרְזֶל

חֶלְקֵי קָנֶה

צְרִיחַ

מַקְלֵעַ

בֵּית בְּלִיעָה

 

הֵם הָיוּ מְלוהָטִים כְּשֶׁנָּגַעְתָּ בָּהֶם

מִישֶׁהוּ בָּא לְבַשֵּׂר לְךָ אֶת מוֹת הָעוֹרְבִים

וּמִישֶׁהוּ

 

(למרות הפגיעה החמורה בראשו קם וכאחוז אמוק החל לפעול לפינוי חבריו הפצועים וההרוגים, קטע שנמחק מזיכרונו, אולם יצוץ אחר כך לסייט את לילותיו. ובחלומותיו, חלקי גופות וחלקי פנים לצד שרידי טנקים שרופים – והוא מנסה לחברם מחדש, אולם אין הוא מצליח לחבר ראש לגוף תואם ולחבר גפיים מתאימות אלה לאלה)

--------------

 

2. מחיר גאוותי (מחזור)

(בן זוגי הלום-קרב, לקה בהתקפי דיכאון וחרדה קשים, אותם העביר לבנו הפעוט, וזה העתיקם להתנהגות חרדתית-דיכאונית. שניהם נוטים, לא פעם, לראות במוות, גואל משחרר)

לשגב בני, באהבה

 

א

רָצִיתִי לִתְפּור לְךָ בֶּגֶד רָכוּס עַד צַוָּואר -

שְׁתִי וָעֶרֶב כְּפוּלוֹת עֵינֵי אָבִי

וּבָאוּ הָעוֹרְבִים וְתָבְעוּ גַּאֲוָותִּי

וּבָא הָאוֹחַ סָבַב סְבִיבְךָ שֶׁבַע פְּעָמִים

תָּקַע בְּשׁוֹפָרוֹ / וְצָחַק

 

ב

וּבְעֶגְלַת הַתִּינוֹק הַיְּשָׁנָה לא רָאִיתִי,

שֶׁכְּנָפַיִים שְׁחוֹרוֹת כְּבָר פָּרְצוּ מִתּוֹךְ גּוּפְךָ

קצותיהן אֲחֻזּוֹת  בְּנֶפֶשׁ אָבִיךְ

 

ג

אָז בָּא אֱלוֹהִים בְּגוּפִי לְרִאשׁוֹנָה

וְלא יָדַעְתִּי כִּי אֵשׁ הַמִּדְבָּר כְּבָר חָצְתָה גְּבוּלוֹת אָבִיךָ

וְנִכְרֶכה סְבִיבְךָ / וְלא יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה הַנַּעַר בְּנִי יְחִידִי

 

ד

מָה תַּעֲשֶׂה אֵם שֶׁבְּנָהּ יְחִידָה

מַאֲכֶלֶת אֵשׁ בְּעֵיְנַיו מְרוֹקֶנֶת אוֹתוֹ מִן הָאומֶץ לִחְיוֹת

הִיא תְּכַסֶּה אֶת עֵינֶיהָ מִפְּנֵי הַלֶּהָבָה הַדּוֹעֶכֶת.

 

ה

מָקוֹם שָּׂם שְׁוָרִים נָגְעוּ בְּעָרְפְּךָ

רוֹבֵץ הַתּוהוּ.

נְזִיד אָבָק צָהוב נִרְקַח בְּאֵדֵי מֵאַפְלָיָה

וְאַתָּה בּוֹלֵעַ

וּמֵקִיא

וּבוֹלֵעַ

 

(מלכה נתנזון, משוררת וסופרת)