חָפַנתִי ידַי
לַצֶדֶף הַלָבָן
בְּחוֹף היָם
שֶל בּוּגְרָשׁוֹב.
אנשים רָצים,
אנשים נוֹשמים
אוויר נָקִי.
פשפשתי בְּמַעשַי
ומצאתי
דוֹדי ורֵעי
מחמַד לִבִּי
תוֹלֶה זָהָב
עַל קוֹלָבִים
בַּאֲרוֹני
אני הולכת
לאוֹרֵך רחוב
הוֹמֶה
ורגלַי בּוֹטְשׁוֹת
אֶת המִדְרֶכֶת
קוּמי שְׂאִי
נא
אחוֹתי כַּלָּה
ורְאִי
יֵש טַעַם לְחַייךְ
(בילי לרנר, משוררת)
