כּל הָעֲמָדוֹת תְפוּסוֹת

אָנוּ עֲסוּקִים בִּפְנִיּוֹת קוֹדְמוֹת

לַזְּמַן אֵין זְמַן, הוּא עָסוּק מְאד

(אֲפִילוּ כּוֹס תֵּה לִשְׁתּוֹת)

עָלָיו לְיַצֵּר אֵרוּעִים, סִפּוּרֵי חַיִּים

רָצִים עַל פַּס הַיְּצוּר

      מְתֻזָּזִים

סְחַרְחֵרַת שֵׁדִים

סְלִיחָה עַל הַהַמְתָּנָה

תּוֹדָה עַל הַסַּבְלָנוּת

מָתַי-שֶׁהוּ אֲלֵיכֶם נָשׁוּב

בֵּינְתַיִם פַקְסְסוּ

קוֹרוֹת חַיִּים

(בתיה מיכלביץ, משוררת)