...בחדר ההלבשה, מארח את הקהל לפני ההצגה (7):
...אם כך, מדוע אנחנו מציגים את המחזה הזה היום?
עברו שנים. אני חושב שהתבגרנו. לא רק פיסית אלא גם מנטאלית. אני משער שיש כאלה שחולקים על הנחת היסוד הזאת, אבל אני אדם אופטימי. דברים השתנו ואחד הסימנים לכך הוא שהיום, יש לנו למשל, "הטקס האלטרנטיבי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה. אז לא היו טקסים כאלה. בכל זאת קרה לנו משהו. אנחנו אפילו מוכנים, לפעמים, להיות אירוניים ביחס לעצמנו, במידה מסוימת. היום אנחנו אפילו יכולים להקשיב לבדיחות שואה, דבר שלא היה עולה על הדעת באותם ימים. קוראים לזה בדיחות זוועה... (מתוך המחזה)
