שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר, בּוֹדֵד עַל-גָּג. (תהילים ק"ב)

לא בַּתַּיִל,

לא עַל כִּבְלִי חַשְׁמַל,

לָכוּד בְּחֵרוּת מְזֻיֶּפֶת,

וּבְיוֹתֵר מִדַּי שְׁקִידָה.

הָיִיתִי רוֹצֶה לִרְקוד.

כָּמוֹךְ. לָדַעַת אֶת הַסּוֹד

שֶׁמְּרַעֲנֵן אֶת הַלֵּב,

שֶׁגּוֹרֵם לָאֵפֶר לִהְיוֹת טָעִים כְּמוֹ לֶחֶם.

שֶׁתּאהֲבִי אוֹתִי.

לְהִצָּמֵד אֵלַיִךְ

כְּמוֹ בֶּגֶד שֶׁבָּלָה,

וּלְעוֹלָם לא יֻחְלַף וְיַחְלוף.