הצטרפו לאיגרת השבועית

יצירה היא הניסיון לשים סדר בתוך אי-סדר. בעולם דחוס בתופעות מבלבלות, תפקיד היצירה הוא לעשות תיקון ולמצוא שלווה ונחמה.


אודי בן סעדיה: "איזו מלחמה נהדרת!"
או: פעם תותחן תמיד תותחן.

כמה שמח ומאושר הייתי אתמול, כשפתחתי את תיבת הדואר שלי, ומצאתי בה כמו בתיבת קסמים, הזמנה ואפילו חוברת מהודרת מטעם עמותת "יד התותחנים בישראל", לציון שלושים שנה למלחמת לבנון. בעצם לא, אצל התותחנים הנפלאים שלנו זאת עדיין מלחמת של"ג בפונטים כחולים משל היה כל זה מין סיפור אגדה מתוק וצבעוני, ובתוכו - ללקק את האצבעות ממש, מאמרים המפארים את הקרבות המיתולוגיים (!!) ששמו, לא פחות, את התותחנים שלנו מחדש על המפה.

 

הנה, כך כותב למשל מי שהיה אז קצין התותחנים הראשי, תת אלוף אריה מזרחי שמכתיר את המאמר שלו במילים "נקודת מפנה":

"בשל"ג הפגין חיל התותחנים יכולות שהפתיעו את צה"ל ואת העולם כולו (!!) והיה כוח מרכזי בהכנעת האויב". ואחר כך, בגוף הכתבה עצמה, תחת כותרת המשנה "סינדרלה מודרנית" (אגדת ילדים כבר אמרנו?)

הוא ממשיך:

"אין דרך אחרת להגדיר את מה שקרה לחיל התותחנים במהלך השנים שלאחר מלחמת יום הכיפורים אלא כתופעת "עוף החול" או "סינדרלה מודרנית" בעולמנו. נדיר שבתוך כמה שנים מתרחשת מהפכה חברתית תרבותית ופילוסופית (!!!) בארגון כלשהו, עם הוכחה ניצחת להצלחת המהפכה."

 

וכך זה ממשיך וממשיך. עוד ועוד מאמרים וכתבות על כרומו מבריק, מהזן הזה המתרברב והמלא מעצמו, שכבר חשבנו שמזמן חלף ועבר מהעולם. שיר הלל מתמשך לשיכרון העוצמה הצבאית והכוח, שנמשך על פני שמונים ומשהו עמודים. אף מילה על האיוולת של המלחמה ההיא, אף מילה על עשרות ואולי מאות ההרוגים החפים מפשע גם מהצד השני, כי אנחנו תמיד לעולם ועד בלב ובנפש עם התותחנים בבנין הכוח.

 

לא אזכיר פה עוד שמות, כדי לא להסתכן חלילה בתביעת דיבה כזאת או אחרת, ואולי כמובן זה רק אני, ששוב חוטא בדרכי הנלוזה והמכוערת, בהכללה מיותרת, אבל מבט חטוף בלוחמים של פעם, שחלקם לפחות הפכו לאנשי עסקים מסודרים עם חליפות וחולצות מגוהצות עם כפתורים, מעלה את הרושם המעיק, שיש  אנשים שהחליפו לפעמים את שדה הקרב המדומיין הזה בקופונים שמנים בעסקאות כאלה ואחרות במה שקוראים אצלנו "יעוץ הנדסי ובטחוני", וגם אם כל זה מבוסס על מידע לא מבוסס ואפילו חלקי, אין לטעות בתחושה שעולה ומצטברת – היי, המלחמה הזאת עשתה כנראה להם ולנו רק טוב!

 

אז למה לי, קצין זוטר לשעבר בחיל התותחנים, לקלקל כמו תמיד את החגיגה. אתלה עכשיו מעל המיטה את הפוסטר עם התמונות של מערכות הלחימה העיקריות של חיל התותחנים בשל"ג, וכן, כל לילה, לפני שאעצום את העיניים, אשוב ואזכור בערגה איזה מלחמה נפלאה ונהדרת הייתה לנו פעם.

 

(אודי בן סעדיה, כתיבה בימוי הרצאות)

-------------- -------------- --------------

סיכות

הוא אומר: "ביי". אני עונה: "ביי". הוא אומר: "ביי".

נראה שהשיחה הזאת לא הולכת להסתיים. שנינו נלחמים על זכות המילה האחרונה. זה שיאמר את ה"ביי" האחרון, הוא האחרון שנשאר עומד, כלומר מנצח. אני מחליט לשבת. שתהיה לו זכות ה"ביי" האחרונה.

(א.)

--------------

"ברצוני לאמץ את כולכם אל לבי ולומר לכם

כי הדבר אשר הכתיב את בואי למקום זה,

הוא הרגש הטהור והאציל של בן גזע נבחר,

אל בני גזע נבחר".

(היטלר במחזה "היטלר")

--------------

"ניתן לך הזדמנות להתבטא, דוקטור.

אתה יכול להיות שקט. פשוט לא הייתי רוצה

להוריד את המחסום מהפה שלך"

(פאולינה במחזה "העלמה והמוות")

--------------

"אני אדם אופטימי,

לכן אני יכול לחייב את עצמי ליצירות פסימיות"

(א.)

--------------

קטן זה יפה.

אינטימי זה נכון.

(אינטימיזציה של האירוע האמנותי)

-------------- -------------- --------------

הטלוויזיה החברתית

סרטונים ומבזקים   

(אהוד שם טוב, 052.5433100)

-------------- -------------- --------------

הירקון 70

מהדורת חדשות שבועית

(הירקון 70)

לאיגרת השבועית של 2012 . 6 . 14