א

הוֹי, מְכוֹרָה! רֵיחַ עָכור,

רֵיחַ שֶׁל חוֹר רַע נוֹדֵף מִקּוֹלֵךְ

שֶׁמִּדֵּי עֶרֶב מְדַבֵּר אֵלַי

מְרֻבָּע, נוֹצֵץ, מְפֻרְכָּס

מֵהַמִּרְקַע מַחְדִּיר לִי

נְשִׁיקוֹת לְשׁוֹן הָרַע.

זֶה מֵאָז שֶׁאַתְּ זוֹלֶלֶת

וּמְקַלֶּלֶת, לא שׁוֹמֶרֶת עַל גִּזְרָה

בִּכְלָל. מְכוֹרָה שֶׁלִּי! כַּמָּה צָרָה

הָיִית וְכַמָּה עֲנֻגִּים הָיוּ מָתְנַיִךְ

וּמַה תַּמָּה הָיְתָה הַצַּמָּה.

ב

רֵיחַ מוּזָר נָדַף מֵהַדִּבּוּרִים.

רֵיחַ שֶׁל נֶמֶק מֵהַגַּרְבַּיִם.

רֵיחַ שֶׁל דֶּאוֹדוֹרַנט בְּמַעֲלִית.

רֵיחַ שֶׁל מַקְרֵר מְקֻלְקָל

שֶׁעָבַר הַפְסָקַת חַשְׁמַל שֶׁל חודֶשׁ.

רֵיחַ שֶׁל נְמִישׁוּת מַחֲלִיאָה.

  כְּמוֹ נְשִׁיפָה מִקֵּבָה עֲצוּבָה, עֲצוּרָה

  עָלָה וּבָא מֵהַדִּבּוּרִים הָרֵיחַ שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע.