אודי בן סעדיה: שטיח אדום
13.3.2012
בוקר טוב חברות חברים,
הנה סיפור מעט משעשע בימים טרופים אלה.
בימים אלה עולה במת המשכן לאומנויות האופרה "לוצ'יה דה למרמור" של דוניצ'טי. המון שנים האופרה הזאת הייתה קשורה אצלי במערכון המפורסם עם אורי זוהר ב"לול", על האבא והבן שמחכים בכיליון עיניים במוצאי שבת למשחק השבוע, ובסוף מנפצים את הטלוויזיה בגלל שבמקום כדורגל מראים להם (בערוץ היחיד שהיה קיים אז) שידור של האופרה הזאת.
אבל לא על זה הסיפור.
בתחילת המערכה השנייה, יש את "אריית השיגעון" של לוצ'יה, שנחשבת לגולת הכותרת של היצירה הזאת. הזמרת הראשית עומדת על שטיח אדום שפרוש על כל הבמה, וזועקת את זעקות השבר והתרועה שלה...
והנה הגיעה לארץ זמרת אוסטרלית בשם ג'סיקה פראט (מצוינת אגב) ואמרה לבמאי -
תקשיב, לא מזמן נפלתי ושברתי את המרפק. אני חוששת לעמוד על השטיח הזה
ולהחליק באמצע הארייה.
הבמאי כמעט נעמד על רגליים אחוריות. יש קונספציה. יש פרשנות בימתית עמוקה וכו' וכו'.
והנה למחרת, אותה זמרת אמרה לבמאי: תשמע. חשבתי על זה כל הלילה. יש לי פתרון.
במקום לעמוד על השטיח, אני אחזיק אותו ביד...
הבמאי חשב וחשב ובסוף אמר: נו טוב. העיקר שלא תחליק ותשבור רגל באמצע ההופעה....
אתמול בלילה התקיימה במז"ט הבכורה.
הנה מה שכותב על זה היום ידידנו המבקר מיכאל הנדלזלץ: "לוצ'יה עושה שימוש דרמטי מרתק בבד האדום"...
* תודה מקרב לב לבתי היקרה עומר, המשמשת כעוזרת במאי בהפקה הזאת.
(אודי בן סעדיה)
-------------- -------------- --------------
בלקיס: תקלת תרגום
קיימת תקלה קשה בתרגום מפרסית לאנגלית ולעברית, ועל כן ההבנה השגויה של מי שהפסיקו לחשוב ולהשתמש בתאים האפורים שבמוחם. איראן לא הודיעה אף פעם ש*היא* תמחק את ישראל מהמפה או תשמיד אותה. היא אמרה ואומרת ששאיפתה היא ש*המשטר*, קרי *המשטר הציוני*, יימחק מהפה. זה לא אותו הדבר. גם השגת גרעין זה לא למטרת השמדת ישראל. איראן גם לא תפציץ אף מדינה לפני שהיא תותקף. איראן רוצה גרעין כמו שיש למדינות אחרות. אם תרצו או לא תרצו, איראן היא מעצמה, ורוצה להרגיש חזקה יותר ומשמעותית יותר. אז תחשבו על זה לפני ההשוואה לנאצים ול"סבונים". אנשים תרגיעו, עושה רושם שהתחרפנתם לגמרי. דחוף לקחת כדור הרגעה.
(בלקיס, הארץ, 10.3.2012)
-------------- -------------- --------------
שילה: הרפתקאות אקס-מן באירן
אני קורא בשקיקה קומיקס על האקס-מן
זהו מוטנט שפותח במעבדה ממשלתית
הורג והורס ללא זיכרון וללא חרטה
זה באמת קורה או שמא
אני חולם חלום
השואה השואה
ממלמלים ברדיו
אישים עזי מצח
למוות יש ערך
הקורבנות מאחורינו
הקורבנות מלפנינו
אני נאנח
לפתע הבחנתי
הישראלים החדשים
נאים כל כך
הם בכושר בעלי בלורית
הן שומרות על גזרה השדיים מורמים בגאון
החבר'ה הטובים
הורגים ערבי ביום
ומזיינים בלילה
האקס-מן צורח
אמרו לו שהם היו חסרי אונים
אל תכריח אותי לזכור
הוא מסיט את עיניו
השואה השואה
הקורבנות מאחורינו
הקורבנות מלפנינו
אני בוהה ברחוב
תריסים מוגפים
אנשים אפורים
זקנים מחטטים בפחי זבל
גדרות תיל
חיילים דורכים נשק
בין בתים הרוסים
קבצנים מבקשים מטבע בצומת דרכים
מטוס קרב באוויר
מבריק
היכן מסתתר האויב
האכזר
השואה השואה
לטייס אומרים בלחש
המוטנט לא מייצג רוע טהור
יותר ממה שהלוחם
מייצג טוב טהור
ועל כך הוא משיב
ללא היסוס
הבחירה שהוא עשה
כדי לבצע את מעשיו
היא אותה בחירה שהם
עושים כדי להלחם בו
השואה השואה
הקורבנות מאחורינו
הקורבנות מלפנינו
הכל ברור
הכל אפל
האקס-מן שקם על יוצרו
או שזה הלוחם העז
חוגג
מוקף
בחורות יפות יפות
שדיים אלוהיות
הורג ערבי
ומזיין
החבר'ה הטובים
השואה השואה
הקורבנות מאחורינו
הקורבנות מלפנינו
זהו סוף סיפור הקומיקס
או שמא זו רק ההתחלה.
(שילה)
-------------- -------------- --------------
45 שניות
מיבול השבוע: כשהתותחים רועמים המוזות חייבות לזעוק, אבל דזיאקביץ' נשאר נאמן לאמירה הקלסית הטוענת שהן חייבות לשתוק.
באשדוד יש לך 45 שניות להסתתר מרגע תחילת האזעקה עד לנפילת הרקטה...
שחקן: סלביק ריף. במאי: ולדימיר דזיאקביץ'. רעיון ותסריט: ורה לאונטייב ולדימיר דזיאקביץ'.
-------------- -------------- --------------
שוטף פלוס
עם איתי יטוב (בוגר תיאטרון החדר)
בלוג סטירי בוידיאו, מתעדכן אחת לשבוע (כאן)
-------------- -------------- --------------
הטלוויזיה החברתית
(אהוד שם טוב, 052.5433100)
-------------- -------------- --------------
הירקון 70
(הירקון 70)
-------------- -------------- --------------
גרפיטי
"ברצוני לאמץ את כולכם אל לבי ולומר לכם
כי הדבר אשר הכתיב את בואי למקום זה,
הוא הרגש הטהור והאציל של בן גזע נבחר,
אל בני גזע נבחר".
(היטלר במחזה "היטלר")
--------------
"ניתן לך הזדמנות להתבטא, דוקטור.
אתה יכול להיות שקט. פשוט לא הייתי רוצה
להוריד את ה...מחסום, מהפה שלך,
כך קוראים לזה, לא?"
(פאולינה במחזה "העלמה והמוות")
--------------
קטן זה יפה.
אינטימי זה נכון.
(אינטימיזציה של האירוע האמנותי)
-------------- -------------- --------------
