הצטרפו לאיגרת השבועית

"שיטת אוריין מפיחה רוח חדשה במושגי התיאטרון!" (דוד מעיין, במאי)


שלום חברות וחברים,

מלנכוליה של חורף לא ברור תפסה אותי באמצע הארוחה. ממש לא מתאים לי. אתמול יום שמש. היום יום סער. לבי נמשך אל האובדן ועל כן נפלה עיני על שיר ותיק של רינה בשן. שלא תדעו עוד צער.

טיסי

תָּלִיתִי כְּבִיסָה וְהִיא נִרְטְּבָה,

הָייתָה לִי כַּלְבָּה וְהִיא נִפְטְרָה.

חָרוּז הוּא הַמַשְׁוֶוה הַגָּדוֹל.

מֵאז שֶׁטִיסִי מֵתָה אֲנִי לֹא יוֹדַעַת מָתַי יֵרֵד גֶשֶׁם וּמָתַי לא –

מָתַי לִלְבּוֹשׁ מְעִיל וּמָתַי לא,

מָתַי לַקַּחַת מִטְרִיָּיה.

כְּכֹל שֶׁנִיסִיתִי לְחַפּוֹת עלֵיָה שָׁבָה רְטוּבָה, מִצִּיצַת ראשָהּ וְעַד זְנָבְנָבָה –

נִפְתֶלֶת תַּחַת הַמַּגֶּבֶת

כְּדַג יַבָּשְׁתִי עַל רִצְפַת-חַדְרִי,

כְּמוֹ בְּעֵת הַשָׁבָץ הַמּוֹחִי.

כַּלְבָּה חֲכָמָה טִיסָי

כַּלְבָּה טוֹבָה.

גּוֹסֶסֶת שׁתוּקָה בְּעֶגְלַת ספֶּרְמַרְקֶט רִפַּדְתְּי בִּשְׁבִילָה.

שׁוֹכֶבֶת שׁלֵוָוה בְּעֵת הַזְּרִיקָה.

חָרוּז הוּא הַמַּשְׁוֶה הַגָּדוֹל.

מַבַּט פְּרִידָה אָסִיר תוֹדָה

מַצְפֵּן זְנָבָה

גְּוּפָהּ הַקַּט

גוּפָה הַחַם

נִישָׂא

וְנֶעֱלַם.

 

(רינה בשן)

-------

שלכם באהבה
תיאודור

לאיגרת השבועית של 2012 . 3 . 1