הצטרפו לאיגרת השבועית

יצירה היא הניסיון לשים סדר בתוך אי-סדר. בעולם דחוס בתופעות מבלבלות, תפקיד היצירה הוא לעשות תיקון ולמצוא שלווה ונחמה.


הַשֶּׁקֶר שבַּכְּתִיבָה לִמְגָרֶה

 

גַּלְעִין שֶׁל אָבוֹקָדוֹ,

מְאֻזָּן בַּגַּפְרוּרִים,

שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יָנִיב פְּרִי.

-------

 

כיפה

 

תמונה ראשונה

(זאב יושב בחדר העבודה, מוציא אקדח ומנקה אותו)

זאב: לא, זה לא יהיה אקדח.

(בוחן שוב את תצלומי האוויר של היער התלויים בחדר עבודתו)

זאב: אולי סכין? זה יותר אישי. בשביל העבודה האחרונה בקריירה שלי, זה צריך להיות אישי.

זאבה: אתה בטוח בקשר לזה?

זאב: אם הבחירה שלי היא בין החיים של הבן שלנו לבין חיים של בן אנוש, אין לי ברירה.

זאבה: איך נקלענו לכל חיסולי החשבונות הללו?

זאב: זו כבר שאלה מיותרת כרגע. אל תסיחי את דעתי. החלטתי וזהו זה.

 

תמונה שנייה

זאב: רבותי, שמי זאב, עברו 9 שנים, 8 חודשים, ו-5 ימים מאז הפעם האחרונה שטרפתי.

כולם במקהלה: אנחנו אוהבים אותך, זאב.

זאב: כשהשתחררתי מבית הכלא, נשבעתי שלא אפגע לעולם לרעה בנפש חיה. היום אני מרגיש לראשונה בסכנת גיהינום.

שועל: למה הדרמות האלה, אתה נשמע כמו סרט של הולמארק.

זאב: קיבלתי משימה מהבוס. לטרוף את כיפה אדומה ולהשיג את המשלוח שלה.

תן: כל כך בעיה להשיג את המשלוח שלה? זה כמו לקחת סוכרייה מתינוקת.

זאב: זה חייב להישמע כמו סיפור ילדים.

שועל: זה כל כך קלישאתי. לא מתאים לעת המודרנית.

זאב: למה?

שועל: חסרים בני  אדם שעברו שחיטה כשרה, שאתה חייב לאכול ילדה קטנה? זה לא מוסרי.

זאב: וזה שהבן שלי, שנמצא בידיים של האריה, ימות, זה מוסרי?!

תן: אל תגיד את השם המפורש.

זאב: רואה? זאת ההוכחה. כולכם מפחדים ממנו. כולכם יודעים מה הוא יכול לעשות.

תן: תברח, תברח רחוק וחזק יותר מהר מכל זאב שברח. תברח לאלסקה.

זאב: אתה יודע שיש לו זרועות בכל מקום. הוא ימצא אותנו ויהרוג אותנו.

שועל: אני שמח שאני לא במקומך.

זאב: חפות מפשע היא דבר זמני.
שועל: אתה יודע טוב כמוני מה קורה במקרים כאלה. אם תטרוף אותה, אתה תמות.

זאב: מי יש בכל היער הזה שיכול עליי?

שועל: יש דרכים למות שאינן כרוכות רק במוות פיזי, הנשמה שלך תמות.

זאב: אוי אוי אוי, מישהו ראה את "מיליון דולר בייבי" יותר מדי פעמים. אין ברירה. אני הולך.

 

תמונה שלישית

(זאב אורב לכיפה אדומה)

זאב: הלו בובה, יש לך טיל בסל או שאת שמחה לראות אותי?

כיפה אדומה: ואו, גבר גבר, איזו שנינות. רק קצת חומר נפץ פלסטי, לפיגוע הקרוב של "הכיפות האדומות". לא כל יום פוגשים גבר כמוך. בנוי כל כך טוב.

זאב: את מדברת כמו מישהי שמזמן לא הזדיינה.

כיפה: יכול להיות.

זאב: מה אני צריך לעשות בשביל לזכות בסל שלך?

כיפה: הסל זה מה שמעניין אותך? אני רטובה מאז שראיתי אותך מרחוק.

זאב: מצטער מותק, אני גבר של אישה אחת.

כיפה: חבל, אתה יודע, כבר חשבתי להצטרף אליכם ביער.

זאב: בתור איזו חיה?

כיפה: חיית מין.

זאב: ואם לא?

כיפה: מחר כל היער הזה עולה בסערה השמימה.

זאב: מותק, אבל אני לא יכול כאן, זה חשוף מדי.

כיפה: חכה לי בבית של סבתא. תהרוג אותה. באותה הזדמנות אזכה בכספי הירושה.

זאב: ומה עם אימא שלך?

כיפה: אותה חיסלתי כשיצאתי הבוקר. אתה מבין זה הכל משחק. אני מצפה לראות אותך עוד עשרים דקות במיטה של סבתא כדי שנתחיל בקצת משחק מקדים. יאללה, זוז (טופחת לו על התחת).

 

תמונה רביעית

(שיחת טלפון)

זאב: תשמע, אריה, צדקת. היא עומדת לחסל את כולנו.

אריה: אתה לא רואה מוצא?

זאב: היא רוצה שאני אזיין אותה.

אריה: אז למה אתה מחכה?

זאב: לזיין בת אדם?! זה אנושי!!!

אריה: מה מפריע לך? (משייף את ציפורניו)

זאב: אשתי? האופן שבו אסתכל על עצמי אחר כך?

אריה: וזה שאני אתן את הבן שלך ללביאות, זה לא מפריע לך?

זאב: אתה יודע שאני אעשה הכול בשבילו.

אריה: זה לא רק בשבילו, זה בשביל כולנו כל חיות היער. תעשה מה שאתה צריך: תזיין, תשקר, תגנוב, תכרות בריתות, אנחנו לא יכולים לתת לפיגוע הזה להימשך!

 

תמונה חמישית

(זאב מסיים לרדת לסבתא, היא רוכסת את חזייתה)

סבתא: אז מה התוכנית?

זאב: ברגע שאני אוכיח לך שכיפה רוצה שתמותי, את לוקחת את האקדח הזה ויורה בה.

סבתא: ואז תזיין אותי?

זאב: כל הלילה אם אצטרך. עכשיו תתחבאי בארון ותתני לי את הבגדים.

(נכנס למיטה סבתא לארון. נכנסת כיפה)

כיפה: סבתא, הבאתי לך קצת C4  כדי שתוכלי לפוצץ את היער. סבתא, למה יש לך עיניים כל-כך גדולות?

זאב: כדי אוכל להפשיט אותך במבטי.

כיפה: למה יש לך אוזניים כל כך גדולות?

זאב: כדי שאוכל לשמוע את האורגזמה שלך כמו שצריך.

כיפה: ולמה הידיים שלך מכוסות בדם?

זאב: כי רצחתי.

כיפה: את סבתא שלי? איזה יופי!

סבתא: זונה!!! (יוצאת מהארון ביריות והורגת את זאב) 

לאיגרת השבועית של 2012 . 1 . 5