בין נעלי העקב האדומות
הרצפה המלוכלכת
והקירות המקולפים
היו תלויים מבטים ריקים
וארוכים
סחופי-שממה.
בקצה הרחוב
מוארת ותמה
עמדה בוערת
והמתינה
השקמה.
(סמדר שרת, שמחת הקיקיון, הוצאת ירון גולן, 1999)
"בתיאטרון החדר יש משהו קסום. זה נובע מהסובלנות, הקבלה, האיכפתיות" (אבי גיבסון בר-אל, במאי ושחקן, מנהל אמנותי של תיאטרון הסמטה, בוגר תיאטרון החדר) |
 |
|||||||||||||||||||||||||||
