הצטרפו לאיגרת השבועית

"שיטת אוריין מפיחה רוח חדשה במושגי התיאטרון!" (דוד מעיין, במאי)


האיגרת השבועית

יום ה', 2011 . 5 . 19

--------------

החלה ההרשמה
לקורסים השנתיים המרוכזים:
משחק, הנחייה ובימוי
טל', 03-5171818, וגם בדוא"ל

מידע נוסף כאן

--------------

ייעוץ אישי ליוצרים
אמיר אוריין

טל': 03-5171818, וגם בדוא"ל
מידע נוסף כאן
--------------

יש לך קטע?

שלח/י אותו אלינו לאיגרת

--------------
לתגובות

--------------
אירועים בתיאטרון החדר
--------------

סרטוני החדר ביוטיוב

--------------

לאיגרות קודמות
--------------

באיגרת זו:

•   שיטת אוריין - המעגל הפתוח: הצלחה
•   חמוטל בר יוסף: הַמְּלָכִים
•   פרשת השבוע: 33. בחקתי: ויקרא כ"ו 3 - כ"ז
•   מאיה בז'ראנו: כתב יד של רקדן/נית
•   נמר בוער: "רק מין קנאה... מגוחכת... ממזרת"
•   סמדר שרת: חוגלה
•   יואב איתמר: 209 מילים
•   גיא דורון: אתמול פגשתי את א-לוהים
•   יונתן ברקאי: מנוחה בבית מלון טברייני
•   אסנת ראם: מנטרה סכרינית
•   קליפ: יו יו מה וליל בק
•   אודישנים דרושים: אולי יש כאן משהו בשבילך
•   אירועים: לוח מודעות
•   הכתובת על הדיר: עיון קצרצר - תרבות וחברה

- "הביקורת, הקהל, הבמאי, אימא ואבא שלי, אשתי - כולם אומרים שאני סיפור הצלחה!".

- "האסטרולוג שלי הוא סיפור הצלחה. הוא אומר לי דברים כל כך נכונים!".

- "ההילר הצליח לסלק את כאב הראש הכרוני שלי!".

- "ההפרעה העצבית נעלמה וניתוח המוח הוכרז כמוצלח!".

- "הטיפול הפסיכואנליטי היה מוצלח: הוא הפך אותי לאדם חדש!".

- "שיטת העבודה הבימתית המסוימת הזאת מוצלחת, כי היא גורמת לקהל להיות יותר קשוב אלי, וזה גורם לי סיפוק רב!".

- "הצלחתי! זכיתי בפרס הגדול בלוטו!"

"הצלחה היא השגת תוצאה טובה מאד" - אומר מילון אבן שושן. מהי השגה זו? איך נקבעת תוצאה?

"ההצלחה האמיתית היא הצלחת הנפש" - כך נהוג לומר בחכמת המזרח שהתמקמה גם במערב.

מה הקשר בין מילים אלו, לתחושה הממלאת את הגוף ברגע של הצלחה?... (ע' 83)

...אדם מצליח הוא תמיד זה שיכול לקבל את עצמו, ולאו דווקא זה שאחרים מקבלים אותו... (ע' 87)

 

הצלחה היא היכולת להתמיד במעשה היצירה שלך, בלי קשר למספר הצופים או הממון שאתה מקבל עבורו. התמדה זו אינה יתומה. היא תלויה בכיוונה של היצירה. האם היצירה מעודדת הפרדה, אפליה, דיכוי, בין אדם לאדם, או שהיא פועלת לתיקון מצבו של האדם באשר הוא?

כלומר, בסיכומו של דבר הצלחה היא לא אי בודד. היא קיימת בזיקה לעולם. זיקה מתקנת לשמה.

קישור קבוע

הַמְּלָכִים שֶׁעָלוּ וְיָרְדוּ בֵּין הַפְּרָקִים

הָיוּ שׁוֹכְחִים וּמְבַלְבְּלִים אֲפִלּוּ

אֶת הַשּׁוֹשָׁלוֹת שֶׁל יִשׂרָאֵל וִיהוּדָה

שֶׁנִּכְנְסוּ אַחַת לְתוֹךְ הַשְּׁנִיָּה וְהִסְתַּבְּכוּ

עִם הַבְּרֹגֶז וְעִם הַשֹּׁלֶם שֶׁלָּהֶם.

רַק דָּבָר אֶחָד לֹא הִתְבַּלְבֵּל אֶצְלָם

וְלֹא אֵצֶל אַף אֶחָד בַּיָּמִים הַהֵם –

מִי עָשָׂה אֶת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי אֲדֹנַי

וּמִי עָשָׂה אֶת הָרַע בְּעֵינָיו,

כְּמוֹ שֶׁכֻּלָּם יוֹדְעִים מֵהַצּוּרָה

מִי מֵהַבָּנִים חָתִיךְ וִּמי סַבּוֹן,

מִי חָפְפָה עִם שַׁמְפּוֹ שְׁקֵדִים

וּמִי עָשְׂתָה בַּמִּכְנָסַיִם בַּכִּתָה,

לְפִי הָרֵיחַ.


(מתוך "מסטיק – מבחר שירים", הופיע בקהיר בשפה הערבית תחת השם: "כשאני נשארת לבד", 2010)

קישור קבוע

(הקטעים הבאים הם מתוך הקובץ "פרשת השבוע", המשמש כפתיח לדיון במסגרת פגישות "המליאה" של תיאטרון החדר, ללא הערות השוליים)

 

33. בחקתי: ויקרא כ"ו 3 - כ"ז

 

הפרשה המסיימת את ספר ויקרא. מכילה שני פרקים בלבד.

"אם בחוקותי תלכו" (בחקתי: ויקרא כ"ו 3) – ציות לאל יביא אושר ועושר וכל טוב. "ואם לא תשמעו לי" (שם: ויקרא כ"ו 14) – אי ציות גורר עונשים כבדים.

 

הבטחת השכר על ציות משתרעת על פני עשרה פסוקים, תיאור העונשים הצפויים על אי-ציות נמשך לאורכם של שלושים ושנים פסוקים. האל מיטיב להתריע על החטא, יותר משהוא מחזק את האדם על מעשיו הטובים. מכאן והלאה כל אדם בוחר לו את הפסוקים המתאימים לו ולמשאלותיו, ומשליך עליהם את תמונת העולם של עצמו. מי שמחפש את הקללה ואת העונש – ימצא אותם. מי שמחפש את הברכה והשלום – ימצא אותם: "ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד, והִשְׁבַּתִּי חיה רעה מן-הארץ, וחרב לא-תעבור בארצכם".

 

זו בחירתו הלגיטימית של האדם-היוצר. השלום שקול כנגד הכול. שלום הוא מושג שאינו קשור במקום או בזמן מסוימים. אין שלום על תנאי. הוא ערך אוניברסאלי. הוא קיים או שאינו קיים. הוא חזות הכול ובכך נסתפק. אבל הטקסט נמשך על פי דרכו: "ורדפתם את-אויביכם ונפלו לפניכם לחרב". מתברר שהמקרא מגדיר היטב את השלום אליו הוא מתכוון ומציב שני תנאים. השלום המקראי הוא אמנם חזות הכול אבל מתייחס לקבוצה הסגורה של העברים. הגויים אינם בהכרח כלולים בו, וגם שזהו שלום המחובר לארץ המסוימת, כלומר, את המקרא לא מעניין מה קורה בארצות אחרות. כאמור, איש איש ובחירתו.

 

כאן, כמו במקרים אחרים, המקרא מקים חומת הפרדה בין ישראל לעמים. זהו בסיס אמוני, שעל עלולות לצמוח חומות הפרדה ברמות שלכאורה הן שונות זו מזו. חומת ההפרדה הכלכלית בדמות השיטה הקפיטליסטית הגלובלית, יכולה להתיישב בנקל על מצע הפרדה זה. חומת ההפרדה שהקימה ישראל בינה לבין הפלסטינים יכולה להיחשב כסימפטום של הפרדה בין ישראל לעמים.

קישור קבוע
או: כוריאוגרפיה של הנפש

8

  לְפֶתַע רָאִיתִי –

הָאֲלַכְסוֹן הוֹלֵךְ וְנֶעֱלָם, יָכֹלְתִּי לִפֹּל לִתְהוֹם

בִּלְתִּי מְשֹׁעֶרֶת וְצָרִיךְ הָיָה לָגֶשֶׁת,

לָגֶשֶׁת, לָגֶשֶׁת מַהֵר

וּלְהַדְגִּישׁוֹ

לִפְנֵי שֶׁיֵּעָלֵם.

 

(מתוך: "התעוררתי בליבו של אלכסון", 2009)

קישור קבוע

חיבור חשוב של שרית פוקס על היוצר נסים אלוני. ספר מרתק, מלא הומור, עצוב, מכיל תובנות מפתיעות וגילויים חדשים. ספר לימוד על אדם ותקופה. באיגרת השבועית אנו מביאים קטעים מתוך הספר. ללא הערות השוליים.

 

"רק מין קנאה... מגוחכת... ממזרת"

 

בתקופה שבה קיים נסים אלוני קשר אישי השחקנית אדית אסטרוק, גיבש נסים את המניפסט שלו ביחס לכלולות. ב-הכלה וצייד הפרפרים הכלה ששמה הוא "מי" נמלטת לפינה בגן הציבורי שבו אמורה להיערך חתונתה. היא נעלבת, כזכור, מכך שהחתן שלה מסרב להגות את שמה, הוא מוכן רק לחלל אותו בחליל שלו (התו "מי"). הגן יינעל בסוף היום והחתן יישאר בחוץ. גן נעול אני, אחותי כלה, אומר נסים אלוני, ואולי אינו ער בכלל למה שהוא אומר. אני – אומר אלוני – לא אקרא בשמך, אני רק אחלל אותו. כי אם אקרא בשמך אכנע לארציות. לעומת זאת, אם אחלל את שמך בחליל אשאר בתחום המציאות הטהורה, המזוקקת מגשמיות. ואז את תרגישי מחוּללת, נבגדת. כי אני לא אהיה איתך כפי שאת רוצה. אני שייך לחליל שלי, ליצירה שלי.

 

עוצמת היצרים, שהתבטאה פה ושם בצלילי צלחות נשברות, הוליכה את נסים לשמוע בעצתו של הפסיכיאטר ממוצא איטלקי, ד"ר מ'. נסים הביע בפניו את חרדתו שהוא עומד לטבוע בתהום בעקבות אדית. ועם זאת, הוא נאחז בחלום הנערי על איחוד גואל באהבה, גם על פי תהום.

 

יום אחד נפגעה אדית בתאונה כשנסעה במכונית שלה ואושפזה בבית חולים. היא לא קראה לו לבוא לבית החולים, אלא לבן דודה. באותו יום החליט נסים שעליו לסיים את הקשר. אם היא לא מצלצלת אליו כדי לקרוא לו, אמר לעצמו בעלבון, סימן שהם לא זוג.

 

בשנות הקשר ביניהם כתב אלוני פזמון מר על אהבה ונישואים במסווה של שיר מתוק: "שיר כלולות". כל אחד מבתי השיר נפתח בשורות רומנטיות ומסתיים בעקיצת מוות:

 

טל מהר גלעד אביא לך, אחותי כלה,

זהב אופיר אני אמצא לך, אחותי כלה,

בשערך אני אקלע שושן שחור, כלה...

 

פת של חרובים אתן לך, אחותי כלה,

ושמלת אביון אלביש לך, אחותי כלה,

בשערך אני אקלע כוכב רחוק וקר.

(פסטיבל הזמר, 1973, מבצע: יזהר כהן, לחן: עודד לרר)

 

פעם ליווה יוסי בנאי את נסים לדירתו ברחוב דיזנגוף אחרי שבילו במסעדה. אור דלק בחלון של נסים בקומה הרביעית. נסים הצביע על החלון ואמר: "אתה רואה את האור שם? זה החושך שלי".

 

אחרי פרידתם סיפרו במרחבי הרכילות הרשעה של בוהמת רחוב דיזנגוף שאדית יצאה מהקשר עם נסים פצועה, מוזרה. שמשהו השתבש אצלה. שהיא הצילה בינדר של אלוני. האישה ששילמה מחיר.

 

אדית אסטרוק נפגשה איתי לשיחה, אבל רוב הזמן חקרה אותי בחיוך חשדני. היא הפכה בינתיים לעובדת סוציאלית. נדמה היה לי שהיא נעה בעולם ככלה נצחית, נושאת את סוד המלך. היא, רק היא, כלת ההבנה הנכונה של נסים אלוני. מבין בנות הזוג של אלוני, אדית היא האישה היחידה שהכרתי הטוענת שנסים רצה שתלד לו ילד.

קישור קבוע

*

חוגלה

חוגלה אני

צורחת אהבה

חינם ארוץ

לקראת גרגר בקצה מדבר.

 

(שמחת הקיקיון, הוצאת ירון גולן, 1999) 

קישור קבוע

העבודה נשלחה כרגיל בדואר אלקטרוני. היא גם התקשרה לוודא שקיבלתי אותה ושהקובץ נפתח. 209 מילים בשביל חברת קוסמטיקה כלשהי – הפעם חברה אמיתית ולא מישהו שמנפיץ מפה ומשם ומקווה ליצור משהו קוהרנטי. אלא שאתה בכנס שהתארך יתר על המידה, וגם לא הצלחת לתפוס מונית הביתה, אז אוטובוס איטי ואופניים ואתה מגיע לדלת בקושי כשמאמן הכושר מגיע. הוא לוקח לך את השעון לאימון הקיקבוקסינג ואתה לא מרגיש איך הזמן עובר. בגמר האימון אתה מציע בנדיבות להעלות את הסרטון של התחרות בה השתתף ליוטיוב ומגלה לחרדתך שזה ייקח 437 דקות. אתה מעלה ביקורת על אופרה, הרבה התעסקות. תמונות וקטע מיוטיוב. אתה מכין ארוחת ערב משאריות ובשר עבש. אשתך מגיעה ואתם אוכלים, אתה מקשיב לה ועונה על מיילים, מבצע חיפוש דחוף. שתי שיחות טלפון, אתה קובע ביקורת ונאלץ לבטל. שיחה ברומו של עולם עם העורכת שלך. המערכת לא מקבלת גרשיים בתיאור התמונות אלא שגילית זאת מאוחר מדי. כבר חצות. אשתך רוצה לישון, אתה צריך לתרגם 209 מילים. בנסיבות אחרות – חצי שעת עבודה. וכעת? יש זמן. אתה מתכנן את מחר ואת מחרתיים. מבקש מאשתך קפה. למרות שאתה שבע אתה אוכל. הסרט שהעלית עלה סוף סוף ונפסל בגלל אורכו. עוד הפעם, הפעם אתה מפצל אותו לשני סרטים. סיפור בהמשכים וכתבה. אתה רוצה מין, אשתך – מים. שלוש בלילה, אתה כותב את הסיפור הזה לאיגרת.

קישור קבוע

אתמול, פגשתי את א-לוהים

בשבילי, חד פעמי ובשבילו, שגרתי

לא משהו פרטי

אירוע המוני עם כולם הצטופפתי

אף אחד לא שם לב, רק אני הבחנתי.

 

אתמול, פגשתי את א-לוהים

הוא סבל את עצבנותם של הדתיים

וספג את עלבונם של החילוניים

הוא קיצר את הארץ בשביל השמאל

והרחיב אותה בעקבות כמה מאחזים.

 

אתמול, פגשתי את א-לוהים

הוא בכה כשמשפחה שלימה הגיעה בבגדים מוכתמים

שומע תפילה א-ל נקמות בגויים

הוא ביקש להפסיק לשמוח כשמחבלים נהרגים

"איך אפשר ?! מעשה ידי טובעים !"

 

אתמול, פגשתי את א-לוהים

הוא חשב איתי את כל המחשבות

את הרעות וגם את הטובות

קנאה, שנאה, תחרות על בחורים ובחורות

אהבה, חכמה, חסד ועוד כוונות

אפילו אם לא תמיד יוצאות.

 

אתמול, פגשתי את א-לוהים

רציתי לשאול אותו אם אני בין הרעים או בין הטובים

להיות אני או להקשיב לאחרים

ומה באמת דעתו בכמה סוגיות לא פתורות

איך צריך לומר:'וופלים' או 'בפלות' ?

האם קוקה קולה הוא באמת טעם החיים ?

והאם אני חייב לכתוב בחרוזים ?

 

אתמול, פגשתי את א-לוהים

הוא היה באמצע עם כולם ועם אף אחד

כל כך רחוק ממני אבל לא נשארתי לבד

הוא דיבר - אות ועוד אות הופכת למילה. והמילים מתחברות למשפטים, ומשפטים לסיפורים שלמים

ובכל זאת, מי כמוכה באילמים !

(נכתב בעקבות הטקס האלטרנטיבי ליום הזיכרון לשואה ולגבורה)

קישור קבוע

פעם בשנה מגיעים השילומים:

באולמות ספוגי עשן

שלדי אדם מרקדים

ועל במה באפלולית

זמר חרש פועה שירה ללא מילים,

ואחר כך בתוך אמבט יורק גפרית

מתלחשים צמחי מרפא

ואף כמה רגעי תמיכה

של יד זרה, המנסה

לפרוק מכאוב וייסורים

מהשרירים שהתכלו.

פעם בשנה, בנחשולים מזדעקים

אנו זוכים לנחמה

בעוד הנצח טורק דלתות

לזעזע את אולמות האושר והכאב.

קישור קבוע

*

מַנְטְרָה סָכָרִינִית

בְּאוֹתִיוֹת לִימוֹן אוֹ חָלָב

וְחוֹתֶמֶת דְּבָשׁ

 

לְצַד הַכִּיּוֹר,

מִבְרֶשֶׁת שִׁינַיִים אַחַת

 

בֵּין סְדִינֵי יָרֵחַ

וְצִפִּיּוֹת שֶׁל מֶשִׁי רָחוֹק

הַפְּרֵידָה כְּבָר אֲרוּזָה.

קישור קבוע

יו יו מה (צ'לו) וליל בק (מחול) בדואט במסגרת כינוס שמטרתו הייתה החזרת לימודי האמנויות אל בתי הספר בארה"ב (וידיאו 3:46).

קישור קבוע

נא לעבור לדף אודישנים דרושים.

קישור קבוע

"המליאה" של תיאטרון החדר
דלת פתוחה ליוצרים ולצופים.

פגישה דו-שבועית קבועה באווירה נינוחה.

הפגישה הבאה של המליאה
מתקיימת ביום ו', 20.05.2011, בשעה 16:00

בחדר ברחוב הרב קוק 8, תל-אביב. טל': 03-5171818

במקום מוגש כיבוד קל והוא מוגדר כמקום פרטי
סדר יום (משוער):

1. מה קורה?:  סבב דיבור אישי. כל מי שרוצה, יכול לומר כל דבר בכל נושא.

2. רצף חימום: תנועה, צליל, מלל. רענון מודעות אישית. קל ומתאים לכול. אפשר לצפות.

3. מנחה-שחקן: אחד עם אחד. חוויה אישית באמצעות טקסט נתון.

4. פרשת השבוע: שיחה בענייני פרשת השבוע בתורה, מנקודת מבטו של אדם-יוצר.

5. במה פתוחה: הצגת קטעי משחק, מחזות, שירה.

6. סרט קצר: (אופציה)

7. תשלום: 15 ש"ח כולל כיבוד.

8. משך הפגישה: 3-4 שעות בערך.

9. כניסה ויציאה: אפשר לבוא ולצאת בכל שעה.
10. אפשר להשתתף? אפשר, ואפשר לצפות בלבד.

"המליאה" פתוחה לכל. רצוי לתאם מראש בטלפון: 03-5171818

 

"מילות מפתח" – ההצגה האחרונה בהחלט!

אחרי ההצגה – מסיבת פרידה!

מבית היוצר של תיאטרון אותו- דה 

פרויקט ניווט תיאטרלי בתוך ארכיון הכיבוש. ההצגה מבוססת על ווריאציה של משחק הכיסאות המתרחש בזמן אמת מול הקהל. הארכיון מתבסס על כתביו של העיתונאי גדעון לוי, עדויות של נשות ארגון "מחסום וואטש", "טוקבקיסטים" וקולות רבים נוספים המהווים חלק מתוך בליל מילות המפתח. ההצגה מתרחשת כמבנה של משחק אמיתי, משמע היא מתרחשת בזמן אמת – On line .

מאת: אלדר גלאור. בימוי: מרטין מוגילנר.

משחק: גבריאל הדר, לוטוף נוייסר, דורית אבנט, איילת הלפרן, איברהים סקלה, מירי קירמאיר.

התיאטרון הערבי עברי, יום חמישי, 19.5.2011, בשעה 21:00. טל': 03-5185582

 

יומן ההיריון שלי

ע"פ ספרה של הילה שרעף גלסר

במהלך הכתיבה התפרסם היומן אחת לשבוע באיגרת השבועית של תיאטרון החדר בעריכת אמיר אוריין.

אישה נכנסת להיריון ומתכננת לידה טבעית. היא נתקלת בנורמות חברתיות המאיימות על חופש הבחירה שלה. במהלך ההיריון היא מגלה שהביקורת שלה אינה מופנית רק כלפי הממסד והחברה, אלא גם כלפי עצמה. כדי לחוות את חוויות הלידה כפי שהיא מבקשת, עליה להישיר מבט אל כאביה הנפשיים והפיזיים ולפרוץ את גבולות עצמה. בתוך הכאב הגדול היא מגלה עוצמה, שמחה וכוחות גדולים שלא ידעה כי קיימים בה.

עיבוד למחזה: רינה לביא, הילה שרעף גלסר

משחק: הילה שרעף גלסר, בימוי: רינה לביא.

ייעוץ אומנותי: אמיר אוריין

24.5 בשעה 20:30,  25.5 בשעה 21:00,  15.6 בשעה 20:30,  16.6 בשעה 21:00.

תיאטרון "הסמטה"- רחוב מזל דגים 8, יפו עתיקה, טל': 036812126. 

הקטע הבא צולם בחדר:























גולומ 

אירוע בימתי המשלב מוזיקת רוק, תיאטרון פיזי וטקסט נוקב, המשרטט בקווים חדים את פניו של הרוע בצורתו האכזרית והקרה ביותר ומציב מראה חשופה אל מול פניה של החברה הישראלית.

משך המופע: כ-50 דק', בסיום תתקיים שיחה פתוחה

יצירה מאת דרור קדם. יוצרים שותפים: תומר גולדברג, שלי גורל. יעוץ אמנותי: אמיר אוריין

פסטיבל אקטיביזם ביערות הזורע, יום ה', 19.5 בשעה 23:15, יום ו', 20.5 בשעה 23:30. להזמנות: 052-7458321.


 
אנא, פאיזה 

הצגתה של יפה תוסיה כהן

המונודרמה זוכת פרס ראשון בפסטיבל 'תיאטרונטו 2000' ב'הבימה'.

בעקבות סיפורה האמיתי של הזמרת המצרית האגדית פאיזה רושדי, אימא של יפה.

פאיזה התחילה קריירה של זמרת כילדה בקהיר, עלתה לארץ לאחר קום המדינה, וניהלה כאן קריירה משגשגת תחת כנפיה של רשות השידור.

סיפורה של אישה צבעונית ומעוררת השראה באופייה ובהתמודדותה. סיפור יחסיה עם בתה היחידה, שנולדה בישראל. האם הן דומות על אף הכול? האם גורל הוא דבר שנקבע מראש?

הצגה שמביאה את קסם המזרח עם סיפור מרגש, ושפע של דמויות מצחיקות ומרגשות.

ב- 30 במאי, יום ב', בשעה 20:30, בתיאטרון גבעתיים, רחוב רמז 40, גבעתיים.

למשפחת תיאטרון החדר, 50 ש"ח במקום 65 ש"ח. קוד 1303 בקופה בטלפון 03-7325340.

פאיזה רושדי בטלוויזיה הישראלית בשנות ה-70:






















 

יחסים עם יהודית

ברדיו החיים הטובים, בכל יום א' באינטרנט, בין השעות 16:00-17:00, "יחסים עם יהודית קונפורטי". טל' לעלייה לשידור: 077-3000909, 054-6240131, 03-6051459
מוסיקאים: מוסיקאים שיצירתם איננה רשומה באקו"ם מוזמנים לשלוח אלי מוסיקה להשמעה בתוכנית:
kjud59@gmail.com

אהבה חדשה: יום ה', בין השעות 22:00-23:00, יש לך הזדמנות למצוא אהבה חדשה. להתקשר לרועי בפורטל החיים הטובים: 054-488-9999 והדרך סלולה.
יהודית קונפורטי

 

טראנס תיאטרוני במדבר

סדנת weekend

סדנאות העשרה משחקית. שחקנים במאים ובוגרי בתי ספר למשחק. ברחף - 10 דקות מערד, נפגשים לסופשבוע מול נוף מדברי קסום ובראשיתי ליצירה וחקירה משחקית, גם קבוצתית וגם אישית. סדנאות הטראנס התיאטרוני מתקיימות כבר שנה רביעית ומיועדות גם לסטודנטים, וליוצרים מתחומים שונים (מוסיקה, מחול, כתיבה).

עם היוצרת והבמאית איילת רון: "גוויותיי ורבותי" בתיאטרון המעבדה, "היידי בת זונה", הנחתה סדנאות משחק באוניברסיטת ניו יורק. מנחה אורחת - אסתי זקהיים.

הסדנה תתמקד בבניית דמות דרך הרחבת עולם הדימויים של השחקן, תוך שימוש בייחוד האישי. הסדנה הקרובה מתקיימת ב: 24-25 ליוני.

לאנשי החדר – הנחה. לפרטים והרשמה: 03-5250696, או במייל: Trance.theatre@gmail.com

 

אלי הוז - מספר לך סיפור

לכם ולחבריכם - גם היום, גם מחר ובכל יום אפשר לבוא ולשמוע סיפור, בין צהרי היום לחצות הלילה. 50 ש"ח, ותאמינו לי - זה הסיפור הכי זול שמכרו לכם אי-פעם. (-: סמטת מזל אריה 18, יפו העתיקה. עונה לטלפון 050-5606670. או בדוא"ל: elie.hoz@gmail.com

http://www.youtube.com/watch?v=Drwlkx85Wmg

 

סיפור חייך

היית רוצה לשתף בסיפור מחייך על שינוי? תוכל/י לעשות זאת בתוכנית הרדיו החדשה בקול השלום. אם היה בחייכם אירוע שגרם לשינוי משמעותי בתפיסת עולמכם או בחיים, נא לפנות אלי לתיאום ראיון. התכנית תשודר גם ברדיו 107.2 FM  בכל יום שני בשעה 20:00 בערב.

בברכה, אלעד ואזנה, 054-249-7009, elad@havayati.co.il

 

תרבות קולנוע

שלום רב, 

שמחה לבשר על הולדת התוכנית לתואר שני MA בתרבות הקולנוע באוניברסיטת חיפה.

שולחת לכם הזמנה אישית לאירוע הפתיחה של התוכנית בשיתוף עם סינמטק חיפה ואגודת הסטודנטים. האירוע יתקיים בסינמטק חיפה. פרטים על התוכנית ניתן למצוא באתר שלנו http://film.haifa.ac.il  בפייסבוק חפשו: תואר שני בתרבות הקולנוע אוניברסיטת חיפה. להתראות בפייסבוק ובאירוע.

http://www.bbdo-i.co.il/gitam/haifa_uni/2243_Cinema/

שלכם,

איבון קוזלובסקי גולן, ראש התוכנית לתואר שני MA בתרבות הקולנוע, אוניברסיטת חיפה

 

יומן אזרחי

עורך: גיא דוידי איש החדר

כל יום שלישי בשעה 22:30 ערוץ 98 בכבלים ובלווין

(ש.ח.: ראשון בשעה 10:30 בבוקר )

לתגובות על התוכנית או להצטרפות לקורסי הוידיאו: yoman.video@gmail.com

מבחר מתוך קטעי היומן, באתר אקטיבי.

לארגונים ואנשים המעוניינים לשדר סרט וידאו במסגרת התוכנית או לפניות, תגובות והצעות: yoman.video@gmail.com

להצטרפות לקבוצת התפוצה של "יומן אזרחי" בגוגל ללחוץ כאן: videodiaries

(גיא דוידי)

--------------

צלמת

צלמת מקצועית המתמחה בצילומי תדמית ובוקים. לאנשי החדר - מחירים מוזלים.

גילה שוסטר, 054-2473552, contact@gilashuster.com , www.gilashuster.com

--------------

תיקון מחשבים

שחר נגר, 050-7648002. nshachar@bezeqint.net

--------------

שיפוצים

יניב מויאל משפץ דירות ובתים.

הנחות למכותבי האיגרת השבועית: 0523-868338.

--------------

מונולוגים ודיאלוגים לשחקנים/ות:

כתבו אלינו: info@roomtheater.co.il

ובקשו מונולוגים ו/או דיאלוגים.

קישור קבוע

חמישים ושתיים רוחות

קבוצה/מרחב לאמנות זריזת תגובה למתרחש. חמישים ושתים רוחות היא פעולה המאגדת יוצרים מתחומים שונים הבוחרים להגיב למתרחש סביבם בהווה. להשפיע על התהליך תוך כדי התרחשותו ולא לאחר שמזמן הסתיים כבר.

הקליפ השבועי - שבוע 9:























-------------- -------------- --------------
מכתב האמנים - המשך

אנשי תיאטרון כותבים אל יו"ר הכנסת

נתקבל: 17.5.2011

לכבוד

ח"כ ראובן (רובי) ריבלין

יו"ר הכנסת

משכן הכנסת

ירושלים

 

אדון נכבד,

בנאומך בטקס הדלקת המשואות התייחסת למכתב האמנים נגד ההופעות באריאל ולפיכך אנו, יוזמי המכתב, רואים לעצמו חובה להגיב.

לפני שנתייחס לדברים שאמרת, אנו מבקשים לציין דברים שלא הזכרת אפילו במלה אחת, למרות שאפשר היה לצפות שיושב ראש הכנסת יתייחס אליהם בנאום שנושאו מצבה הנוכחי של החברה הישראלית. חסרה מאד בנאומך כל התייחסות לעובדה כי מדינת ישראל מקיימת מזה ארבעים וארבע שנים שלטון צבאי על מיליוני אנשים שאינם אזרחי ישראל ומדינת ישראל אינה מוכנה להעניק להם את אזרחותה אך גם אינה מוכנה לחדול משלטונה עליהם.

 

גם המלה "שלום" בלטה בהעדרה מנאומך. אין שלום ואין שאיפה לשלום בנאומך הממלכתי, בודאי לא נכונות לעשות ויתורים ולקחת סיכונים למען השלום.

 

לעומת זאת, קראנו בנאומך על "גאווה ישראלית נטולת ספקות", על "אמונה תמימה בצדקת הדרך", על "מדינת ישראל הזוהרת בגאון בליבו של מזרח תיכון אכזרי ומדכא", ועוד ועוד מליצות והתפארויות וטפיחות עצמיות על השכם, אשר לצערנו אין להן דבר עם המציאות של ישראל הכובשת עם אחר ומתנחלת על אדמתו.

וגם התייחסות ישירה וברורה אלינו, החתומים מטה, מצאנו בנאומך: "הפרהסיה הישראלית הוכתמה בניסיונות חוזרים ונשנים לסרס את הויכוח החי המתקיים בתוכנו באמצעות הרחקה של קבוצות שונות מתוכו, כגון חרמות על ישראלים החיים בצד הלא נכון של המפה". אמנם לא נקבת במפורש בשמותינו, אך קל מאד להבין כי בדברים אלה התייחסת אל המכתב שבו אנו כאנשי תיאטרון הודענו כי לא נופיע בהתנחלות אריאל, ובהתנחלויות אחרות שהוקמו בשטחים הכבושים – התנחלויות שהקמתן וקיומן הן הפרה של החוק הבינלאומי ומחסום לכל סיכוי של שלום בין ישראל לבין שכניה הפלסטינים.

לעומת זאת אתה מציג דגם אחר: "אף צד של המתרס, ימין ושמאל, אינו ראוי לחרם, אף מגזר אינו ראוי לנידוי. בחג העצמאות הזה נשאיר מאחורינו את החרמות והנידויים, ההתרסות והמכתבים, וחזוננו – מציאות יהיה." כלומר: יחיו להם בשלווה ובסובלנות הדדית גזענים ואנטי גזענים, כובשים ומתנגדי הכיבוש, מתנחלים ואלה השוללים את ההתנחלויות מיסודן. שחקנים מתנגדי ההתנחלויות יצאו לבדר את המתנחלים לקול מחיאות כפיים בהיכל התרבות של אריאל ומדי פעם בשעות הפנאי ילחשו כמה מלות מחאה שקטה ותרבותית.

 

אנו דוחים על הסף את חזונך הזה ונמשיך את מאבקנו נגד ההתנחלויות שהן לדעתנו האיום החמור ביותר על עתידנו בארץ הזאת. אכן, אנו רואים ונמשיך לראות במתנחלים את מי שבחרו לחיות "בצד הלא נכון של המפה" – לא רק במפה הגיאוגרפית המבדילה בין שטחה הלגיטימי המוכר של מדינת ישראל לבין שטח כבוש המוחזק בכח הזרוע, אלא גם בצד הלא נכון של המפה המוסרית המבדילה בין התנהגות הוגנת ושוחרת שלום לבין חיים המבוססים על דיכוי. כאשר יחדלו המתנחלים לחיות במובלעות חמושות המוחזקות בכח הזרוע בשטח כבוש, לא תהיה לנו שום סיבה ל"חרמות ונידויים". אז, ורק אז.

 

בברכה,

יהושע סובול, סביון ליברכט, עודד קוטלר, שמואל הספרי, דני קרמן, אופירה הניג, דן אלמגור, לאורה ריבלין, גרי בילו, עינת ויצמן, סלווה נקארה, שמעון בוזגלו, דורי פרנס, גלעד עברון, חנן אלשטיין, ורדית שלפי

-------

17.5.2011

תגובתו של יו"ר הכנסת למכתב האמנים

..."קראתי כי אתם דוחים על הסף את החזון שהבעתי בנאומי בהר הרצל לקיים בתוכנו ויכוח חי ונוקב על אף הבדלי ההשקפות והדעות. עוד קראתי, כי אתם מתנגדים לכך ששחקנים מתנגדי ההתנחלויות יצאו לבדר את המתנחלים לקול מחיאות כפיים.

..."בכך חטאתם לא כלפי המתנחלים או תושבי אריאל דווקא, אלא בראש ובראשונה חטאתם לעצמכם ולשליחותכם. חטאתם לחברה הישראלית כולה, כי האמנות היא סם החיים של החברה, כל חברה. האמנות היא זירה של ביקורת ושל חשבון נפש ציבורי. אין אמירה או דעה שהאמנות אינה מסוגלת להכיל ולהשמיע. האלטרנטיבה למעשה החרם, כפי שאתם מנסים לצייר בציניות רבה, אינה 'כמה מילות מחאה שקטה ותרבותית'.

..."בחברה מפולגת כשלנו, שסכנת מלחמת אחים מרחפת מעליה לא פעם, האמנות היא גשר על פני תהום שיוצר שפה משותפת בין קבוצות שאיבדו מזמן את היכולת לתקשר. לצערי, בחרתם להשתייך לאלו המגלים אדישות לפי התהום; בחרתם - בפטרונות שמעוררת מחשבות נוגות - להשתיק את הויכוח המגולם באמנות, להשליט בו קול אחד בלבד ולחבור לאותם אלו שרואים בויכוח סימן לחולשתנו ולא ביטוי לעוצמתנו...

..."אמן הבורר את קהליו מצהיר שעבורו אמנות היא סוג של 'בידור', מן שעשוע להמונים. מצער לקרוא שהאמנות עבורכם היא בידור ותו לא. מצערת עוד יותר העובדה שהנכם רואים באמנות פרס בבחינת 'יתנו - יקבלו. לא יתנו - לא יקבלו'. ראוי כי תחזרו בכם. אם יש בכם ביקורת על מפעל ההתנחלויות בארצנו ועל אי-מוסריותו לעומת התישבות ביפו, בחיפה, בעכו ובקטמון הירושלמית, אנא התכבדו ועשו זאת מקדמת הבימה. בכל בימה. יש בי כבוד רב לאנשי רוח, אך אין זכותם לקבוע לאן נושבת הרוח. בעיניי, למעגל החרמות יש מוצא אחד - חורבן הבית".

 

ווינט, מרב יודילוביץ' פורסם:  17.05.11, 15:39 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4069987,00.html

-------

 

פדריקו גרסיה לורקה: על התיאטרון

"התיאטרון הוא אחד הכלים עזי המבע והשימושיים ביותר לצורך חינוכה של מדינה. הוא גם ברומטר שלפיו אדם יכול לצפות בגדולתה או בנפילתה של אומה. תיאטרון רגיש ועמוק (בכל צורותיו), מהטרגדיה ועד הוודביל, יכול לשנות את רגישותה של מדינה תוך מספר שנים, ותיאטרון שנהרס - כשכנפיו מוחלפות בטלפיים, יכול להשחית אומה שלמה ולגרום לה להירדם. התיאטרון הוא בית ספר לדמעות וצחוק. הוא זירה חופשית ופתוחה שבה האדם יכול להיחשף לאור או למוסר ישן או מפוקפק ולהדגים בצורה חיה את העקרונות הנצחיים שמנחים את האדם ורגשותיו".

תרגום: יואב איתמר

מקור:

Heraldo de Madrid 2/11/1935 pg. 6

תורגם מ: Svich.c (2007) Lorca - major plays, vol 2, pg. 7

...הרבה תכתובות בין אנשי רוח ופוליטיקאים ידע עם ישראל, אחת מהן, בין אלתרמן ובן גוריון, אפילו זכתה לספר משלה "בין המשורר למדינאי" הנושאים בהתכתבות ביניהם, כמו בין ההתכתבות בין אנשי רוח כיום נגעה ונוגעת בשאלות מוסר ומדינה, אלא שהפוליטיקאים של היום הם גמדי רוח, וכמו שאמר פעם חידוד לגבי התדרדרות הפוליטיקאים - במקרה הטוב יישאר לנו מהם ספר כיס... (יואב איתמר – להמשך המאמר)

-------------- -------------- --------------

אדם קלר: איתי טיראן והמחאה החיפאית

שלום רב,
בימים האחרונים מנהלים אנשי הימין הקיצוני בחיפה מסע מכוער בניסיון לבטל את מינויו של איתי טיראן, שחקן ובמאי מחונן, לביים את האופרה 'כרמן'. זהו עוד מהלך במסע הנמשך של רדיפות כנגד כל המעז להרים קול נגד עוולות הכיבוש אשר מטרתו למעשה להחריב את חופש הביטוי במדינת ישראל. אנא הקדישו דקה מזמנכם להיכנס לאתר "עצומה" ולהוסיף את חתימתכם.
תודה, יוזמי העצומה
http://www.atzuma.co.il/itaytiran

-------------- -------------- --------------

הטלוויזיה החברתית

סרטונים ומבזקים: www.TV.social.org.il 

(אהוד שם טוב, 052.5433100)

-------------- -------------- --------------

הירקון 70

מהדורת חדשות שבועית: www.hayarkon70.org

(הירקון 70)

-------------- -------------- --------------

קישור קבוע

אמיר אוריין - תיאטרון החדר

רחוב הירקון 29, תל אביב 6801138
טל: 03-5171818.  פקס: 03-5160706. 
דוא"ל: info@roomtheater.co.il