כתיבה: איתמר נצר (קטע מתוך "גץ בערפל"). בימוי: רוני וגנר. משחק: עידו גרינגארד.
צילום ועריכה: גיא דוידי.
"החדר" הוא התיאטרון היחיד בארץ שבו אתה מרגיש כמו בבית (מאיר אלוני) |
האיגרת השבועיתיום ה', 2016 . 3 . 3------- לימודי משחק ובימוי קורסים שנתיים מרוכזים בתאטרון החדר טל': 03-5171818. מידע נוסף כאן. ייעוץ אישי: אמיר אוריין, 052-340-1478 ------- ------- היטלר יום ג', 22.3.2016, בשעה 20:30, בחדר ------- המליאה יום ו', 4.3.2016, בשעה 16:00, בחדר ------- הנוסע הסמוי מוצ"ש, 12.3.2016, בשעה 20:30, רחובות ------- המשרתים ימים ג', ד', 12-13.4.2016, 20:30, בחדר ------- רגשות מעורבים - סרטו של גיא דוידי 18.3.2016, 14:00, מוזיאון תל אביב ------- פרטים באיגרת -------
כתיבה: איתמר נצר (קטע מתוך "גץ בערפל"). בימוי: רוני וגנר. משחק: עידו גרינגארד. צילום ועריכה: גיא דוידי.
יש תאטרון שהוא בידור ויש שהוא שליחות אישית וחברתית מקדש-מעט של אדם בדרך לתיקון עולם
(רגעים של התבוננות בהתנהגות אנושית)
(משך קריאה משוער: 3:30 ד')
תחרות ככלל ובמיוחד בתחום התרבות, היא אסון חברתי. במה דברים אמורים? למשל, עכשיו הולכים הפינים (פה לא דגושה, כמו אצל הפלסטינים אבל זה בפינלנד) לעשות את הניסוי החשוב ביותר במאה הזאת והרי היא אך זה עתה החלה. הם הולכים לתת הכנסה בסיסית אחידה לאזרחים (המאמר כאן והוא בהחלט משובב נפש ומעורר תקווה).
בין השאר הניסוי הזה נוגד את עיקרון התחרות. תחרות, שהיא אחד מעקרונות היסוד של הקפיטליזם המשתולל עכשיו בישראל, היא אחראית מרכזית לעיוות החברתי הקיים בה. מצד אחד, היא יוצרת שכבה דקה של לכאורה מאושרים והם לא באמת מאושרים כי לתחרות הזאת אין גבולות ואין אמות מידה אנושיות של מוסר, ענווה וחמלה. אין לה. פשוט מעולם לא היו לה ולעולם לא יהיו לה עקרונות מוסר, ענווה וחמלה. מצד שני, תחרות יוצרת שכבה רחבה של מתוסכלים שנעשים חולים יותר ויותר. דרך אגב, חברה שיש בה רופאים עשירים היא חברה חולה מאד. אל תניחו לתוחלת החיים הארוכה לסמא את עיניכם. הם כולם על כדורים.
תחרות קפיטליסטית יוצרת איכות חיים ירודה, לא תמיד על פני השטח, אבל תמיד באופן הממשי של הדברים. בכך נרמז הפן הנכלולי, אשלייתי-בוגדני, של הקפיטליזם. תחרות זו נשענת על מוצרים זולים שמחירם יקר ואורך חייהם קצר. לא איכות החיים של האזרח לנגד עיניו של הברון הקפיטליסטי, אלא הרווח הכלכלי. על זיהום אדמה, אוויר וים כבר דיברנו? תחרות היא תופעה חברתית חולנית.
אבל הכוונה הייתה כאן לומר דבר אחד על תחרות בתרבות. לתחרות בתרבות אין דבר וחצי דבר עם איכות היצירה. להפך, הכלל המתגשם ברוב המקרים הוא שככל שהיצירה פופולרית יותר, כך איכותה ירודה יותר. קפיטליסטים של תרבות משתוקקים להצלחה כלכלית. לא איכות היצירה ולא המסר החברתי המהפכני מדרבנים אותם להציג, אלא מכירת הכרטיסים. ככל שהמכירות גדולות יותר, כך היצירה מוגדרת אצלם כ"מוצלחת יותר". פועל יוצא לכך הוא שיצירות ירודות ממלאות את המרחב החברתי ודוחקות אל מחוץ להשגת האזרח, יצירות בעלות ערך אמנותי-חברתי.
עיקר החדשות: הקפיטליזם המנוול לא באמת מדבר על תחרות. הוא מדבר על הצורה המתועבת ביותר של התחרות: כוחות השוק. במילים אחרות, הוא מדבר על מצב של כל ד'אלים גבר. העשירים ובעלי הכוח החומרי מנצחים בו תמיד. גופי תרבות זעירים ומיוחדים נעלמים מתודעת האזרח וגופי תרבות כלכליים גדולים תופסים את מקומם. זו אכן סיבה לכך שקפיטליזם לעולם הוא לא מוסרי ולא אנושי. בסיכומו של החשבון התרבותי, הכלכלי והחברתי, תחרות היא אויבת העם.
כיצד בכל זאת עדיין המונים מאמינים בקפיטליזם? זו לא אמונה ממשית. זו הזדהות עם מוקדי כוח. הם קיימים כגופים להסתופף תחת כנפיהם. תחרות יוצרת אנשים חולים. את זה כבר אמרנו. החולי הזה בא לידי ביטוי בחוסר אונים חברתי והחברה הופכת להיות אוסף של איים בודדים תשושי-נפש שהמחבר את כולם יחד לעיסה חברתית אחת היא כמובן ההבטחה להיות משפחה דתית-לאומית גדולה ומאושרת. על כן קפיטליזם הולך מצוין עם פשיזם.
בתנאים אלו, מתן הכנסה בסיסית אחידה לאזרחים, זו מהפכה חשובה ביותר שאת תוצאותיה הטובות אפשר אך לשער ועל כן נשוב ונאמר בדומה לתפילת ראש השנה ויום הכיפורים: "כי תעביר ממשלת זדון לאומנית-קפיטליסטית מן הארץ" ונאמר אמן כן יהי רצון.
שלכם באהבה,
(קטעים מתוך "פרשת השבוע" מאת אמיר אוריין. תפיסת המקרא כאן היא דרמטית: אם המקרא היה מחזה, כיצד היינו קוראים בו?)
(משך קריאה משוער: 1:30 דקות)
22. ויקהל: שמות, ל"ה - ל"ח 20. "ויקהל משה את-כל-עדת בני ישראל" (ויקהל: שמות ל"ה 1). בשנה רגילה, לא מעוברת, קוראים את שתי הפרשות האלה יחד: ויקהל ופיקודי. הן חותמות את ספר שמות וגם את הדרמה הגדולה של הספר: טקס מתן תורה, כתיבת עשרת הדיברות ו"ספר הברית" במעמד הר סיני (יתרו/משפטים: שמות כ' - כ"ג 33).
בפרשת ויקהל בונים את המשכן. בפרשת פיקודי מציידים אותו ומשלבים יחד את מרכיבי הפולחן. פרשיות ויקהל-פיקודי חוזרות בשינויים קלים על הנאמר בפרשות תרומה-תצווה (תרומה: שמות כ"ה - כ"ז 19. תצוה: שמות כ"ז 20 - ל' 10). ואז מופיעים חמישה פסוקים, החותמים את פרשת פיקודי ואת ספר שמות כולו. האל יורד אל המשכן וקובע את מושבו בתוך עמו: "ויכס הענן את-אוהל מועד וכבוד יהוה מלא את המשכן" (פיקודי: שמות מ' 34).
מכאן והלאה האל ילווה את העם בדרמות הבאות הנכונות לו: "כי ענן יהוה על-המשכן יומם, ואש תהיה לילה בו, לעיני כל-בית-ישראל בכל-מסעיהם" (שם: מ' 38). המשכן הוא הבית החומרי שהוא המשכן לרוח, שהמחשתה כאן היא בעמוד הענן.
מנקודת מבטו של יוצר, שתי הפרשות מתארות שלבים אחרונים בהפקת יצירה בימתית גדולה: עיצוב המשכן הוא כמו עיצוב הבמה. שילוב מרכיבי הפולחן הדתי דומה לשילוב מרכיבי הבמה ליחידה אמנותית אחת. זו החזרה הכללית לקראת המפגשים העתידיים עם הקהל, שבכל אחד מהם תתרחש יצירה מחודשת או חדשה.
לשון מתסכלת היא דיבור בעל אופי של תחרות, דחיה ותוקפנות... תיקון לשון הוא מה שראוי לומר כדי לסייע בריפוי עצמי ובריפוי החברה... מה ראוי לעשות? למעט בשלילה. להרבות בחיוב. לדייק בכוונה...
מירנה דה פז הסבה את תשומת לבי לביטוי: "מה נסגר?". היא לא אוהבת כששואלים אותה מה נסגר. "מה?, אני עסק?", היא אומרת, אני מכשיר? אני חפץ שאפשר לפתוח ולסגור אותו? אני בת אדם. לא רוצה שיחפצנו אותי." לא חשבתי על חיפצון האדם בהקשר לביטוי "מה נסגר?". הוא גם לא מדויק בהקשר של חפצים למכירה או עסקים. נהוג לומר בטעות "סגור!", על חפצים שנקנו או עסקים שנחתמו, כלומר על פתיחת דרך חדשה בחפצים שנקנו או בעסקים שנפתחו. זו הטעות. המקרה היחיד שבו "מה נסגר?" תקף, הוא כאשר עסקים נסגרים ולא כאשר הם נפתחים. על כן חכמים, היזהרו בדבריכם ואל תתגרו במזלכם. חתמתם על עסקה? רכשתם חפץ? ראוי לומר "בהצלחה!" ובאשר לאדם ששואלים אותו "מה נסגר?" ראוי לשאול אותו בפשטות: "מה קורה?" בהצלחה,
הצעת השבוע: לפרזנטציה לפסטיבל עכו דרושים במאי ושחקן. תיאור הדמות במחזה: קצין כבן 24, שהלך לצבא כדי להיות מלח הארץ, לזכות בסטטוס... מעבר לדף אודישנים דרושים
רגשות מעורבים סרטו של גיא דוידי הקרנה בנוכחות היוצרים והמשתתפים במסגרת
פסטיבל אפוס, הפסטיבל הבינלאומי לסרטי תרבות ואמנות בשעה 14:00 - קוקטייל. הקרנת הסרט מתחילה בשעה 14:30. לאחר הסרט: ברכות. לאחר מכן נשמח להזמינכם למליאה חגיגית לרגל יציאת הסרט שתכלול את השיחה שלאחר הסרט עם היוצרים והמשתתפים בתאטרון החדר - בשעה 17:00.
אמיר אוריין הגשים את כל מה שיוצר חולם עליו. הוא היה שחקן מבטיח ב"הבימה", כוכב קולנוע וטלוויזיה ומבקר שקרע לגזרים את עולם התאטרון השמרני. אבל את התאטרון הבועט שהוא רצה ליצור אף תאטרון לא יכול היה לקבל. ב-1985 פתח אמיר בביתו את תאטרון החדר, העלה הצגות הקוראות-תיגר על הסדר הקיים ולימד תלמידים על פי שיטת המשחק שיצר: שיטת אוריין – המעגל הפתוח. ביום בו מגיעים תלמידי המשחק לצפות בעיבוד הנוקב ל”נו-אקסיט" פורצת המלחמה בעזה. הכעס והתסכול של התלמידים מסתירים רגשות מורכבים יותר, רגשות שאמיר ינסה לנתב למקום בו הם צריכים לבוא לידי ביטוי במלואם - הבמה.
צלם ובמאי: גיא דוידי | מפיקים: אנה סומרשף וגיא דוידי | עורכים: יואב גרשון, רובן קורנפלד וגיא דוידי | מוזיקה: נועה קורנברג | מפיק שותף: כריסטיאן מוסבולד | בהשתתפות: אמיר אוריין, אריאל מוטולה, לימור אברהם, איתי בראל, ליאור רודן, יובל דור, מרילוז ריברה סיירה, אבי גיבסון בראל, שלי גורל, רותם זיו, עמירם שניר, גליה לוין, אורלי בויום, ניר בנאי, אביגיל לזר, לאנא פהאום, דניאל לבנון, אמור דנטי, נועה פרומרמן | חברות הפקה: GUY DVD FILMS\ OYA FILMS | בתמיכת: קרן גשר לקולנוע רב תרבותי, מפעל הפיס, Fritt Ord, Alter-Cine Foundation, NRK. (77 דק, עברית תרגום לאנגלית) כרטיסים בקופת המוזיאון: 03-6077020, בשעות 21.00-14.00 הסרט יוקרן גם בפסטיבל סולידריות שיתקיים בסינמטק תל אביב בין הימים 14 ל-17 באפריל.
היטלר "זהו מבצע של משחק נדיר!" (צבי גורן, אתר הבמה) "ביצוע וירטואוזי!" (חיה בראל, קול ישראל, רשת א', "שורה ראשונה") "חוויה נהדרת! אמיר אוריין מתגלה כפרפומר יוצא מן הכלל". (יוני איתיאל, קול ישראל, רשת ב', "מה יהיה עם יואב גינאי") "אמיר אוריין בהופעתו האינטנסיבית, עושה את הבלתי אפשרי. הוא מחשמל ומצמרר ומחייה לפנינו את המפלצת המתועבת ביותר שידענו". (אליקים ירון, קול ישראל, רשת ב', "בחצי היום" וגם "מעריב") "תצוגת משחק מדהימה. אירוע שהוא בדיוק ברוח הזמן!" (יואב איתמר, עורך, מנחה, מבקר) "הצגת יחיד מופלאה!" (תמי מולד-חיו, מבקרת תרבות וחברה)
אם היטלר היה נכנס אל החדר, מה הוא היה אומר? טרגי-קומדיה אפלה. מחזה: טובה רוגל ואמיר אוריין בימוי: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל משחק: אמיר אוריין החדר החדש: רחוב יוסף הנשיא 5, תל אביב למנויי האיגרת 40 ש"ח במקום 60 ש"ח כולל קפה, תה, מים ושטרודל יום ג', 22.3.2016, בשעה 20:30, בחדר טל': 03-5171818, 052-340-1478, 050-849-7715
הנוסע הסמוי מונודרמה מצמררת, מרתקת, מבוססת על סיפור אמיתי: רב חובל ישראלי מגלה על סיפון ספינתו נוסע סמוי. כתב: יוסי זיו. עיבד לבמה וביים: אמיר אוריין. משחק: יוסי זיו. מוצ"ש, 12.3.2016, בשעה: 20:30, רחובות יום ו', 8.4.2016, בשעה 20:30, ראשון לציון מוצ"ש, 9.4.2016, בשעה: 20:30, בחדר 40 ₪. טל': 03-5171818, 054-524-2461, 052-340-1478 https://www.youtube.com/watch?v=phjt6Zb45X4
המשרתים "דווקא כשעלטה גדולה יורדת על התיאטרון הישראלי וכולם פוחדים מהצל של עצמם, מצליח תאטרון החדר של אמיר אוריין לשבור שתיקה, ומעלה את 'המשרתים', עיבוד ישראלי עדכני ל'המשרתות'" (מעריב, "האור בקצה המנהרה", דנה שוכמכר, 06.12.2015). בעקבות ז'אן ז'אנה. תרגום: עדה בן נחום. עיבוד חדש: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל (פרס העיבוד בפסטיבל הפרינג' 2015) בימוי, עיצוב תפאורה ותלבושות: אבי גיבסון בר-אל שחקנים יוצרים: אביאל שיליאן, טל דנינו, מוטי רוזנצוויג ייעוץ אמנותי: אמיר אוריין - תיאטרון החדר ע. במאי וייעוץ חזותי: רינת מוסקונה הפקה: קבוצת אורתו-דה בניהולו של ינון צפריר 40 שח כולל שתיה קלה ימים ג', ד', 12-13.4.2016, 20:30, בחדר בחדר. טל': 03-5171818, 050-849-7715
"המליאה" של תיאטרון החדר דלת פתוחה ליוצרים ולכולם. פגישה דו-שבועית נינוחה "מה קורה?", רצף חימום, "מנחה-שחקן", נושא על הפרק, במה פתוחה יוצרים יכולים לבדוק כאן קטעים חדשים כל אחד מוזמן להופיע ואפשר גם רק לצפות המליאה פתוחה לכל 20 שח כולל כיבוד. טל': 03-5171818, 052-340-1478 משך הפגישה: 3 ש' בערך. הפגישה הבאה: יום ו', 4.3.2016, בשעה 16:00, בחדר במסגרת פגישה זו יעלה דן שורר בביצועו את "הסליל האחרון של קראפ", מחזה מאת סמואל בקט, תרגום ובימוי: דן שורר. יעוץ אמנותי: אמיר אוריין. משך ההצגה כחצי שעה והיא תשולב בחלקה השני של המליאה. 20 ש"ח כולל כיבוד. רחוב יוסף הנשיא 5, תל-אביב טל': 03-5171818, 052-340-1478
סמדר יערון: הילא הדור השלישי "הילא", החלק השלישי והאחרון בטרילוגיה “עכו אהובתי”. (קדמו לה: “אום מוחמד”, “נוואל”), מפגיש את היוצרת עם קבוצת נערים ונערות בעכו שלומדים ועושים תיאטרון במרכז תיאטרון של עכו, בהנחייתו של מייסרה מסרי חבר האנסמבל של המרכז ומראשוני היוצרים בו. "הילא"- מילה בערבית שנפוצה בדרך כלל בין הדייגים ופירושה קדימה... 24.2, יום ד', 20:30, עכו./ 1.3, יום ג', 20:00 עכו./ 6.3, יום א', 20:00, תמונע תל אביב. / 12.4, יום ג', 20:00, עכו./ 16.4. מוצ"ש, 20:00, תמונע תל אביב./ 24.5. יום ג', 20:00, עכו. /
צוותא: קול קורא להגשת הצעות לפסטיבל תאטרון קצר מס. 18: הפרטים כאן
עמותת הכוריאוגרפים: עצרו אותם בעקבות החלטת הממשלה לעצור את הכספים ליוצרי המחול באופן מידי וללא הצדקה, הגישה עמותת הכוריאוגרפים בג"צ. היא טוענת שאין מקום "להעניש" את גופי המחול, היוצרים, הרקדנים ואת כלל הציבור בישראל, בשל אי סדרים בין משרד המשפטים למשרד התרבות והספורט. האם השלטון הזה טיפש או רשע? (העברת הקטע: דן שורר)
-------------- -------------- -------------- מרלון ברנדו - שיעור היסטורי בזכויות אדם (1973) מרלון ברנדו מסרב לקבל את האוסקר על הופעתו ב"הסנדק". מייצגת אותו האפשית סאשין נוצה קטנה, נשיאת ארגון הילידים האמריקאים בטלוויזיה האמריקאית. הסיבה לסירוב של ברנדו: האופן שבו מוצגים הילידים בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה האמריקאית. במילה אחת: גזענות. (העברת הקטע: אלי הוז)
-------------- -------------- -------------- "ברצוני לאמץ את כולכם אל לבי ולומר לכם כי הדבר אשר הכתיב את בואי למקום זה, הוא הרגש הטהור והאציל של בן גזע נבחר, אל בני גזע נבחר". (היטלר, במחזה "היטלר") -------------- "אני לא סובל כושים שמביטים לי ישר בעיניים. אני רוצה לישון! לעצום עיניים, לראות את הים הכחול וחרטום מפלח את המים!" (רב החובל, במחזה "הנוסע הסמוי") -------------- "אני העוף השחור, אני השופט והתליין. הלילה אחי, הלילה הוא רק שלנו! ולא של אף אחד אחר. אני חשוף. אני עומד לצאת אל האור. להשתחרר". (סולאנז'-סמך, במחזה "המשרתים") -------------- "למה תמיד אנחנו צריכים לוותר? הפעם אני רוצה שגם הפשיסט הזה יסבול". (פאולינה, במחזה "העלמה והמוות") -------------- קטן זה יפה. אינטימי זה נכון. (אינטימיזציה של האירוע האמנותי) -------------- אמיר אוריין - תיאטרון החדררחוב הירקון 29, תל אביב 6801138 |
© 2024 אמיר אוריין תיאטרון החדר | בית | | | אודות | | | לימודים בחדר | | | הצגות ואירועים | | | מולטי מדיה | | | קשר אישי | | | שיטת אוריין | | | חדש | | | מפת האתר |