הצטרפו לאיגרת השבועית

"בתיאטרון החדר יש משהו קסום. זה נובע מהסובלנות, הקבלה, האיכפתיות" (אבי גיבסון בר-אל, במאי ושחקן, מנהל אמנותי של תיאטרון הסמטה, בוגר תיאטרון החדר)


חיבור חשוב של שרית פוקס על היוצר נסים אלוני. ספר מרתק, מלא הומור, עצוב, מכיל תובנות מפתיעות וגילויים חדשים. ספר לימוד על אדם ותקופה. באיגרת השבועית אנו מביאים קטעים מתוך הספר. ללא הערות השוליים.

 

אפילוג 4

 

הנער נסים לוי, שהתכתש עם סביבתו הקרובה וכתב ביומנו "אני רוצה להיות מלך היהודים", תפש עצמו כבעל שליחות בתקופה של ליקוי מאורות. כמו הנתרן הנפלא, הוא ניסה להשתחרר מהמציאות הגשמית במחזותיו ובסיפורים שכתב אחרי מלחמת העצמאות.

נסים אלוני האמין שהוא נושא שליחות, אך הבין בהמשך חייו שלא יוכל להוציא אותה לפועל. "היה לי– משהו – בוער – בלב – בלב – בלב – בוער! – אתה עשית מזה פלורוצנט. רציתי להיות שליח, אבל אתה עשית ממני בדרן", זועק לוט, גיבורו היהודי-ישראלי של אלוני בהאם יש מקקים בישראל. לוט מפנה את הצעקה אל האמרגן הציני המרושע שלו. הנמר הבוער משעיר אחד לעזאזל, בער עדיין בראש של אלוני. הנמר הגמיש, המתוח, עם ההילה אל הנצחי, אל הבורא. האמן השואף למטאפיזי חשש שהוא נהפך לבדרן, כלוא בגן החיות הארצי לעיני סקרנים...

לאיגרת השבועית של 2011 . 6 . 16