הצטרפו לאיגרת השבועית

מתן הביטוי לרגשות שלנו באמצעות היצירה, היא הדרך אל המצב הטבעי הנשאף של האדם, שהוא השמחה והאושר.


אני ניצול שואה. סבא שלי מת באושוויץ. סבתא שלי מתה משחפת בערבות אוקראינה. כל משפחתי עברה וניצלה מהשואה המטורפת. לסבתא שלי היה ארון מלא בקופסאות ריקות במידה ותפרוץ מלחמה שיהיה במה לאגור אוכל. רוח מלחמת העולם השנייה שרתה בבתי המשפחה שלי.

מאז חורבני בתי המקדש שלנו אנחנו לא מפסיקים להיות נרדפים. מי לא רדף אחרינו? מי לא רודף אחרינו? בכל זמן בכל מקום. עד לפני כ-80 שנה היינו מאוחדים איכשהו באחווה שלנו ובערבות ההדדית שלנו אחד כלפי השני. בשנים האחרונות החלה תופעה שהולכת ומקצינה אצלנו בבית. תופעת רדיפת יהודים אחרי יהודים. רדיפה שעולה כל תקופה מדרגה חדשה. לא אפרט את כל הרדיפות. אתמקד ברדיפת היהודים החרדים. אלה השחורים. אלה עם האף העקום והזקן. הלבנים האלה. החלשים האלה. המסריחים האלה. בדיוק אותם אלה מהקריקטורות של גרמניה שלפני 70 שנה.

לאחרונה השר יאיר לפיד יזם כמה חוקים על מנת להעניש אותם. את העלוקות. צמצם להם קצבאות. כל משפחה תקבל 1500 שקלים בחודש. שלא יהיה להם מה לאכול. וכל מי שלא מתגייס לצבא... יוכנס לכלא! נראה להם מה זה! נביא פתרון סופי לאלה שלא משחקים את המשחק שלנו. על כך שהם מאמינים ומקיימים את חוקי תורת ישראל.

תגידו, החוקים האלה לא מזכירים אנטישמיות? יהיו הצידוקים והנימוקים אשר יהיו. גם אז נימקו את ההשמדה למיליוני אנשים שראו בכך דבר הגיוני ונחוץ, להרוג את היהודים האלה. לעם ישראל יש דרך. דרך מיוחדת שאין לאף אחד אחר עלי אדמות. הייחודיות הזאת כתובה לנו בתורה שניתנה לנו לעיני כל העמים. "דה אולד טסטמוני", הברית העתיקה.  בינינו לבין היושב במרומים. לקיים את חוקי התורה. רבים מבני עמנו לא יודעים כלל על הקשר הזה. לא חינכו אותם לכך. גם אני לא חונכתי על ברכי התורה. "דרוס כל דוס" הייתה סיסמת הילדות הידועה בשכונה. אבל אחרי הכל אנחנו אחים. בני אותו אבא. אותו עם. אנחנו לא עם זר אחד לשני. אנחנו יהודים. עם ישראל.

אז מה יש להם אלה? ממה החרדים האלה חרדים? הם חרדים מהשם. פוחדים ממש. לא ב"כאילו". הם חרדים לעבור עבירות שכתובות בתורה. הם מאמינים בדיוק כמונו בצדקת דרכם. בדרך אבותיהם, אבותינו. בלימוד המעמיק של התורה. דרך הגמרא, הזוהר, הקבלה, יומם ולילה. הם מאמינים שהם שומרים על עם ישראל. הם רואים את עצמם חיילים בדיוק כמו חיילי צבא ההגנה לישראל. חיילים בצבא נוסף. עם מדים... עם זמנים... עם קשיים משלהם. הם מצווים ללמוד יומם ולילה. לא לבזבז זמן. לא לבטל אותו. הם מאמינים שעם גיוסם לצבא יתרופף לימוד התורה ויביא חורבן עליהם ועל העם. דברים שחלקנו לא יכול להבין בכלל. זר לא יבין זאת. ואם נגיד "אז רק שהעילויים ילמדו", התורה תענה לנו שלימוד תורה הוא לא כמו לימוד באוניברסיטה. הוא לא הישגי. כתוב "התורה מונחת בקרן זווית. כל הרוצה יבוא וייטול". גם אדם מוגבל בדעתו יכול להציל בתלמודו או בתפילתו את העולם. זאת האמת .

בבחירות האחרונות הודענו לכולם שיש כאן המון דעות. כשוני פרצופיהם שוני דעותיהם. חלק מהיופי בעולם הוא הגוונים השונים והצורות השונות שצובעות את הכול לאחדות אחת.

הוו מתונים בדין. לא טוב למהר להעניש ולשפוט. בואו נברר היטב לפני שנחרוץ דין. בואו נשמע מה יש לצד השני לומר. מה נפסיד אם נשמע אותו? שלא נשמיד הפעם את עצמנו. שלום לכולם.

(דני שטג – שחקן)

לאיגרת השבועית של 2015 . 4 . 16