הצטרפו לאיגרת השבועית

"כל מה שאני עושה היום, מתכתב בדרך זו או אחרת, עם הבסיס הרחב והמוצק שקיבלתי בתיאטרון החדר" (אלון אבוטבול, שחקן ובמאי, בוגר תיאטרון החדר)


קריאת קטעים מהספר: עלית קרייז, אפרת ארנון ומיכל דביר.

בימוי: נאווה צוקרמן.

 

אפרת:

באיזה סוג של פשע מדובר כאן למעשה? פשע שהכול מסכימים שהוא חסר תקדים. שכן המושג "רצח-עם", או אולי נחליף אותו בביטוי "טבח-מנהלי" הולם יותר.

המונח הועלה בקשר לאימפריאליזם הבריטי. יתרונו של הביטוי הזה בכך שהוא מפריך את ההנחה המוקדמת שמעשים מפלצתיים כאלה אפשר לבצע רק נגד עם זר או גזע אחר. עובדה ידועה היא שהיטלר התחיל את הרציחות ההמוניות שלו בהענקת "המתת חסד" ל"חשוכי-מרפא".

 

עלית:

באיזו קלות אנחנו אומרים, זה כתוב בחוק מותר לנו, באיזו קלות אנחנו אומרים, אם נציית אנחנו טובים. אם אנחנו טובים כך נתקדם. ככה מתהווה הבנאליות של הרוע.

 

מיכל:

פשע כזה או "טבח מנהלי" שכזה יכול להתבצע רק על ידי בירוקרטיה ענקית המשתמשת באמצעים העומדים לרשות הממשלה. אם הנאשם מצדיק את עצמו בהתבססות על כך שפעל לא כאדם אלא רק כנושא משרה ציבורית, בורג, שאת מטלותיו היה יכול כל אחד אחר לבצע בקלות, וטוען שעשה רק את מה שהיה מצופה ממנו סטטיסטית או שרק במקרה הוא זה שעשה זאת ולא מישהו אחר, ניתן לכנות זאת גם "שלטונו של אף אחד" שהוא לאמיתו של דבר הצורה הפוליטית הידועה כביורוקרטיה.

 

עלית:

עצם מהותו של משטר טוטליטארי ואולי גם טיבה של ביורוקרטיה, הוא להפוך בני אדם לנושאי משרות ציבוריות ללא יותר מברגים במנגנון מנהלי, וכך לשלול מהם צלם אנוש. ניתן לטעון שהבעיה אינה עוד אדם אחד מסוים, אדם יחיד ומיוחד היושב על ספסל הנאשמים, אלא העם הגרמני באופן כללי, או בעיית האנטישמיות על כל צורותיה, או ההיסטוריה המודרנית כולה, או טבע האדם והחטא הקדמון, כך שכל העולם יושב לצד הנאשם על הספסל. כל זה נטען לעיתים קרובות, בפרט ע"י אלה שלא ינוחו ולא ישקטו עד אשר יגלו "אייכמן בכל אחד מאתנו".

 

אפרת:

באיזו קלות אנחנו אומרים זה כתוב בחוק מותר לנו, באיזו קלות אנחנו אומרים אם נציית אנחנו טובים. אם אנחנו טובים כך נתקדם. ככה מתהווה הבנאליות של הרוע?

 

מיכל:

בפסק הדין שלו הסכים כמובן בית המשפט, שפשע כזה יכול להתבצע רק ע"י ביורוקרטיה ענקית, המשתמשת באמצעים העומדים לרשות הממשלה. אבל אם מדובר בפשע, כל ה"ברגים" במכונה, לא-משמעותיים ככל שיהיו, הופכים מיד בבית המשפט למבצעי עבירה, כלומר, לבני אדם.

 

אפרת:

על פי התאוריה של מושג "מעשה המדינה" \ "טובת המדינה", המדינה אחראית לחייה של הארץ ומכאן גם לחוקים החלים בא, מעשיה של המדינה אינם כפופים לאותם כללים, כמו מעשי האזרחים של אותה ארץ. בדיוק כשם ששלטון החוק על אף שנועד לחסל את האלימות ואת מלחמת הכול בכל, נזקק תמיד לאמצעים אלימים כדי להבטיח את קיומו שלו, כך הממשלה עשויה למצוא את עצמה נאלצת לבצע מעשים הנחשבים בדרך כלל לפשעים, כדי להבטיח את הישרדותה ואת הישרדות החוק עצמו.

 

מיכל:

באיזו קלות אנחנו אומרים, זה כתוב בחוק, מותר לנו. באיזו קלות אנחנו אומרים, אם נציית אנחנו טובים. אם אנחנו טובים כך נתקדם. ככה מתהווה הבנאליות של הרוע.

 

עלית:

מלחמות מקבלות הצדקה לעיתים קרובות על בסיס זה. טובת המדינה מסתמכת לעיתים בצדק ולעיתים שלא בצדק על הכרח, ופשעי מדינה הנעשים בשם טובת המדינה נחשבים לצעדי חירום שנועדו לשמור על השלטון וכך להבטיח את המשכיות הסדר החוקי הקיים בכללותו, מפני שקיום המדינה עצמה מוטל על הכף, ואין לשום ישות מדינית חיצונית (אמריקה), זכות לשלול ממדינה את קיומה או להכתיב לה כיצד לשמור על עצמה.

 

אפרת:

אולם תפיסה זו היא מה שפותח רווח שלם לאינטרפרטציות של מנהיגים שגורמים לפשעים איומים ברכוש ואדם, מחיקת עמים שלמים, "ניקוי" אזורים מאוכלוסיותיהן המקוריות, כלומר לא רק פשעים שלא הייתה כל דרך להסבירם כצורך צבאי, אלא פשעים שהיו למעשה מנותקים מן המלחמה ובישרו על מדיניות של רצח שיטתי שהייתה אמורה להמשך גם בעת שלום.

זו היא רק דוגמא אחת מיני רבות, המראה את אי יכולתם של המערכת החוקית הקיימת ושל המושגים המשפטיים המקובלים, להתמודד עם עובדות הקשורות לטווח מנהלי שארגן מנגנון המדינה.

 

מיכל:

נשאלת השאלה המוסרית המרכזית של כל הזמנים, שאלת טבעו ואופן פעולתו של השיפוט האנושי. הבעיה היא אינה לגבור על המצפון, אלא על החמלה החייתית המתעוררת בכל אדם נורמלי לנוכח סבל פיזי. וכך במקום לומר: "אילו דברים נוראים עשיתי לאנשים!" יכלו לומר: "אילו דברים נוראים נאלצתי לראות תוך כדי מילוי חובותיי, וכמה העיק התפקיד הזה על כתפי!".

 

כולן:

באיזו קלות אנחנו אומרים, זה כתוב בחוק מותר לנו, באיזו קלות אנחנו אומרים, אם נציית אנחנו טובים. אם אנחנו טובים כך נתקדם. ככה מתהווה הבנאליות של הרוע.

 

עלית:

הגורם הזה של באנליות לשמה היה קריטריון תקף כדי לקבוע מהו פשע מלחמה:

מעולם לא היה בכוחו של שום עונש למנוע ביצוע פשעים. להפך, יהיה העונש אשר יהיה, מרגע שפשע מסוים הופיע בפעם הראשונה, הסבירות שיופיע פעם נוספת גדולה מכפי שהייתה הסבירות לביצועו בפעם הראשונה.

 

מיכל:

מרגע שפשע מסוים הופיע בפעם הראשונה, הסבירות שיופיע פעם נוספת גדולה מכפי שהייתה הסבירות לביצועו בפעם הראשונה.

 

אפרת:

מרגע שפשע מסוים הופיע בפעם הראשונה, הסבירות שיופיע פעם נוספת גדולה מכפי שהייתה הסבירות לביצועו בפעם הראשונה.

污ࠀ
לאיגרת השבועית של 2014 . 4 . 27