הצטרפו לאיגרת השבועית

אתה מדבר על העולם, ואני מהרהר לעצמי: מעניין מאד. אתה מדבר על עצמך, ואני מתרגש: עכשיו אני מבין אותך.


את זוכרת אותם?

הלא עברו על פני בתינו

שורות שורות.

פניהם את זוכרת?

פניהם - -

שני חורים כבושים בקרקע

פה – קפוץ.

השמים – את זוכרת?

תכלת רענן

(הם לא ראו)

היה זה צירוף של –

תכול, זהוב, שחור, אפור וחום.

את זוכרת אותם –

חוזרים מדרך?

הלא הלכו –

רק כיוון אחד.

יום יום,

תמיד.

את זוכרת –

ילדה קטנה ליד חלון

שאלה: מי אלה?

דמעתך נשרה בתלתליה,

ענית לה: בני אדם.

 

(דבורה קדם, משוררת)

לאיגרת השבועית של 2014 . 2 . 27