בְּמַלְבּוּשׁ שַׁבָּת

רָחוּץ בְּשַעַר  הַקְּדֻשָּׁה

נִכְנַס.

זוֹלְגִים חַיַּי לְנֶגֶד

עֵינַי.

הַחֲטָאִים עוֹלִים בַּסֻּלָּם,

הַשְּׁעוֹנִים מְאִיצִים בַּזְּמַן,

הַמִּצְווֹת אַף הֵם רְחוּצוֹת

מִתְכַּנְּסוֹת.

לוֹ יָכולְתִּי לִפְרושׁ חֲטָאַי

לִפְרוּסוֹת:

עָבוֹת,

דַּקּוֹת,

לְעַכֵּל אוֹתָן אַחַת לְאַחַת,

לִגְמול עַצְמִי

לא בְּיוֹם אֶחָד.

כָּךְ גַּם אֶת הַמִּצְווֹת.

(רון גרא)