הצטרפו לאיגרת השבועית

"שיטת אוריין היא צעד קדימה בהתפתחות התיאטרון. זו חוויה בלתי רגילה! (פרופ' אואן שפירו, אוניברסיטת סירקוז, ארה"ב)


ראש השנה מגיע אוטוטו ואצלי כרגיל עולות וצפות כל השאלות הרגילות:

יש אלוהים? מה עם הפנסיה? מי יאכל השנה תפוח בדבש בארוחת החג אצל רני רהב?

ומה עם נוחי דנקנר? יכניס או לא יכניס עוד שותף?

 

פגשתי אותו אתמול. טוב לא ממש. הוא היה על המסך ואני כרגיל עם עיניים חצי עצומות מעולף מהחום על הספה. אמרתי לו: נוחי. תקשיב רגע. שנינו כבר לא צעירים, אתה יודע.

איך שלא תסתכל על זה, שנינו פחות או יותר באותו הגיל. עשינו צבא. התחתנו. ילדים. משכנתא. מילואים. אוטו בתשלומים עם מכה קטנה בשאסי. אנחנו לא צריכים את הרנטגן בשביל לדעת שעבדו עלינו בעיניים עם הפחחות והצבע. ככה זה. אותנו כבר אי אפשר לרמות. אתה כבר לא תהיה ביל גייטס ואני סובל מבעיות בשלפוחית השתן. לא שאני משווה את עצמי חלילה לביל או אליך, אבל אתה יודע איך זה, בגלל הבעיות בשלפוחית גם לי עולה לפעמים השתן לראש.

 

גז טבעי?

תגיד תודה שאתה לא סובל מגזים בבטן כמוני.

אז אבדת שליטה. קורה.

אני כבר מזמן אבדתי שליטה, תאמין לי. בהתחלה זה הרגיש לי קצת קשה אבל אחר כך זרמתי עם זה. לאט לאט אפילו התחלתי ליהנות מזה. יש ימים שאני כבר לא ממש שולט על מה שנכנס וגם על מה שיוצא לי מהפה. מדבר חופשי. כמו רני.

 

כשהוא אוסף אצלו בבית חמשת אלפים איש בבית ואומר להם: "לא תגנוב", זה משהו לא? תאמין לי, יש לזה כוח אדיר. אנשים מוכנים לשבור חסכונות ולשלם עוד כסף מהפנסיה שלהם רק כדי לשמוע אותו אומר את זה.

הכי אני אוהב שהוא מחלק להם עותק חתום של עשרת הדברות.

אנשים לא מבינים. לפני שהמשרד שלו טיפל בזה, מי בכלל שמע על הר סיני?

הסנה בוער ולא אוכל? הצחקתם אותי.

כשרני נותן להם את הספיצ' על עגל הזהב אנשים בוכים, אני אומר לך, פשוט בוכים.

הבחור הזה פשוט יודע לרגש ברמות.

מילה שלו זה מילה. מבריק. פשוט מבריק. אפילו הקדוש ברוך הוא קצת פוחד לפתוח את הפה לידו.

גם הוא זוכר טוב טוב מה קרה לשלי יחימוביץ כשהיא הצליחה להרגיז את רני.

 

אבל האמת, שיחקנו אותה, אה? המחאה החברתית בכל זאת הצליחה, אל תגיד!

תראה מה זה! הקוטג' עכשיו רק שישה שקלים!

יום אחד, נאום אדוני, אני אוכל לקנות ארגז שלם של קוטג' ולחלק לבנות שלי.

מי אמר שגם אני לא אוכל להשאיר משהו אחרי?

בקיצור הכול עניין של פרופורציות נוחי.

 

תאמין לי, יום אחד אתה תצא מהמסך ותבוא איתי לאכול שווארמה בפיתה. את תראה איך בשנייה כל החיים שלך משתנים. רק דבר אחד קטן אני מבקש ממך נוחי. עכשיו שיש לך עוד פה ושם קשרים. תעשה לי טובה. נמאס לי כבר לגמרי מכל השקרים שמוכרים לנו כל היצרנים של המכשירים הניידים. הנה, שמתי עכשיו את הנייד שלי על מצב טיסה. צברתי מהירות ממש גבוהה וקיבינימט – שוב פעם לא הצלחתי להמריא.

רמאים אני אומר לך פשוט רמאים!

עשה טובה נוחי.

יש מצב שאתה מדבר עם רני על זה?

שיעשה איזה קומבינה קטנה בשבילי לכבוד החגים.

 

(אודי בן סעדיה, כתיבה בימוי הרצאות)

לאיגרת השבועית של 2013 . 8 . 29