בעבר היה נהוג לומר: "סְבָרַת כֶּרֶס" והכוונה הייתה: השערה בלתי מבוססת, מחשבה שנולדה מתוך תחושה בכרס (בבטן), כלומר, דבר בעל תוקף מפוקפק. הביטוי "יש לי תחושת בטן ש..." מלמד על תחושות: לחץ, כאב, רווחה, שלווה, נינוחות וכד'. אפשר להוציא מתוך התחושה גם מחשבה שמסבירה את תחושת הבטן, ואם במחשבה אנו עוסקים, כי אז אפשר לומר: "אני חושב ש...".
החוויה אינה על הבמה או על האקרן. היא בתודעתו של הצופה. תפקיד היוצר הוא ליצור קשר עם תודעתו של כל צופה. לקשר הזה אנו קוראים אהבה. |
  |
|||||||||||||||||||||||||
