יֵשׁ וַאֲנִי חוֹזֵר וּמִתְרַגֵּשׁ כְּיֶלֶד

חָשׁ כְּגֶבֶר

מִשִּׁירוֹ שֶׁל הַיְנְרִיך הַיְנֶה-לוֹרֶלַי .

יֵשׁ וַאֲנִי כְּסָב יְגַע כּוֹחַ

שָׁרוּי בְּחושֶׁךְ

בּוֹרֵחַ מֵעַצְמִי

כְּשֶׁסּוּפַת מָרוֹר שׁוֹרֶקֶת

בְּצִנּוֹרוֹת דָּמִי.

יֵשׁ וַאֲנִי טוֹעֵם מֵעֵץ הַחַיִּים

מַעֲמִיד סֻלָּמוֹת לַשָּׁמַיִם,

מַרְטִיט וְרוֹטֵט לְכָל נִדְנוּד עַפְעַף

לְכָל פִּסַּת מַגַּע-יָדָהּ הָאִזְמַרְגָּד.

וְיֵשׁ שֶׁהִיא

הַגְּדוֹלָה בְּאַכְזָבוֹתַי.

מְיֻסָּר, עֲצוּר נְשִׁימָה

מְבַקֵּשׁ לְנַתְּקָהּ

מִטַּבּוּר חַיַּי.

כָּךְ גּוֹעֵר הַלֵּב

חוֹבֵט בְּסַלְעֵי הַזִּכָּרוֹן

וּמְקוֹנֵן כְּתַן הַמְּיַלֵּל

עַל עֲנָבֵי הָאֶתְמוֹל.

(רון גרא)