אַל תַּגִּיד דָּבָר מְשֻׁנֶּה.
מַה יֵשׁ לְךָ לְהַגִּיד?
אֲנִי מְדַבֵּר אֵלֶיךָ מִתּוֹךְ הָרְאִי.
שְנֵי קִירוֹת הוֹלְכִים לְאֹרֶךְ הַקַּו.
מְדַבְּרִים זֶה אֶל זֶה בַּפִּנָּה.
אַתָּה לִפְעָמִים מְדַבֵּר אֶל הַקִּיר.
אֵין לְךָ קַו. אֵין לְךָ פִּנָּה.
דְּבָרֶיךָ עוֹמְדִים בְּאֶמְצַע הַחֶדֶר.
יֵשׁ לְךָ טָעוּת בַּדֶּלֶת.
רִצְפַּת חָדַר הָאוֹרְחִים הָיְתָה לַתִּקְרָה.
מָה אַתָּה מְנַסֶּה לִפְרוץ?
מָה אַתָּה מְנַסֶּה לְהַחְלִיף?
אַל תּוֹרִיד אֲנַךְ מְאוֹרוֹת נְעוּלִים.
עַל מָה אַתָּה מְדַבֵּר?
בְּאֶמְצַע הַחֶדֶר אֵין לְךָ הֵד הוֹלֵךְ וְחוֹזֵר
מִן הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה
אַתָּה לִפְעָמִים מִישֶׁהוּ אַחֵר
זוֹרֵק עַל מִישֶׁהוּ
דוֹמֵה הַשְׁלָכוֹת מִפְּגִיעוֹת שֶׁלְּךָ
קוֹלְעוֹת בִּשְׁתִיקָה.
(יעקב אלג'ם, מתוך ספרו "שירים באור הנעול" בהוצאת "עיתון 77")
